בר רפאלי ותושבות לצורכי מס

ההודעה של פרקליטות מיסוי וכלכלה לדוגמנית בר רפאלי, כי נשקלת העמדתה לדין בחשד לביצוע עבירות מס, בכפוף לשימוע, העלתה לתודעה הציבורית את השאלה מיהו “תושב ישראל” לצורכי מס.
החשד, כך זועקות הכותרות מהעיתונות הכלכלית ועד מדורי הרכילות, הוא כי בר רפאלי הגישה לפקיד השומה דוחות כוזבים וחסרים, בהם נטען על ידה שאינה עונה להגדרת “תושב ישראל”, ובהם לא נכללו הכנסותיה מחוץ לישראל.
כידוע, המונח “תושב ישראל” קיבל את חשיבותו לצורכי מס עם המעבר לשיטת מיסוי בינלאומי על בסיס פרסונאלי, במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס’ 132) (להלן: תיקון 132). במסגרת תיקון 132 נקבע כי “תושב ישראל” ישלם מס בישראל על הכנסתו ש”הופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל”.
בתיקון זה נקבע מיהו “תושב ישראל”. המחוקק קבע חזקה טכנית מספרית, לפיה “תושב ישראל” הוא יחיד ששהה בישראל בשנת המס 183 יום או יותר, או שהה בישראל 30 יום אך סך תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 יום או יותר.
החזקה הטכנית ניתנת לסתירה על ידי פקיד השומה או הנישום.
המבחן המכריע הוא המבחן המהותי. המבחן קובע כי יחיד הוא “תושב ישראל” אם “מרכז החיים” הוא בישראל. לשם קביעת מרכז חייו של יחיד, קבע המחוקק בתיקון 132 מבחני עזר המיועדים לשם איתור זיקותיו של הנישום לישראל, במסגרתם יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים, והחברתיים. ההגדרה מפרטת מספר קריטריונים, אשר אינם רשימה סגורה, לקביעת מקום מרכז החיים, ובהן: מקום ביתו הקבוע של הנישום, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע, מקום העסקתו הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.
בפרשת בר רפאלי, בדומה למקרים אחרים, אין מחלוקת לגבי מספר ימי השהייה בישראל ובחו”ל, שכן יציאותיו וכניסותיו של כל אדם לארץ מתועדות במחשבי ביקורת הגבולות. המחלוקת מתמקדת במבחן המהותי של “מרכז החיים”.
בתקופה הרלוונטית לחשדות כנגד בר רפאלי, חיה הדוגמנית עם בן זוגה באותה עת, השחקן לאונרדו די-קפריו, וטענתה הייתה כי מרכז חייה נוהל אז בארה”ב. זאת משום שהייתה לה דירת מגורים בארה”ב, שם עבדה בפרסומות וקמפיינים שיווקיים, והיא הגיעה לישראל לביקורים בלבד.

אולם, לפקיד השומה הגיע מידע כי הדוגמנית רכשה דירת מגורים במגדלי היוקרה YOO בתל אביב. החשד הוא כי החוזים לרכישת הדירה נחתמו מול אחיה ואמה של בר רפאלי, על מנת שלא תהיה לרכישה השלכה על מעמדה כ”תושב ישראל”.
עמדתו של פקיד השומה היא כי בר רפאלי התגוררה בארץ. על כן, לשיטתו, הדוגמנית חייבת במס הכנסה בארץ בהיותה עונה על הגדרת “תושב ישראל”. בהתאם לעמדתו הוציא פקיד השומה לבר רפאלי שומה לשנים 2007-2012, ולאחר דחיית ההשגה מטעמה, הוגש על ידה ערעור מס לבית המשפט.

ההליך המתואר הוא הליך אזרחי בענייני מס שאינו חדש במחלוקות בין נישומים ובין פקיד השומה בשאלת התושבות לצורכי מס. בעבר, נוהל הליך אזרחי כזה, על ידי איל ההון סמי עופר ז”ל, ממנו דרשה רשות המיסים מס בהיקף של מיליארד שקל בגין הכנסותיו בחו”ל בשנים 2006- 2009. סמי עופר טען אז כי לא היה “תושב ישראל” באותן שנים, ולכן לא היה חייב במס הכנסה בארץ. במסגרת הסדר עם רשות המיסים טענתו התקבלה.
מיליארדר נוסף המנהל מאבק משפטי בשנים האחרונות מול רשות המיסים, הוא בני שטיינמץ, שגם ממנו דרשה רשות המיסים מיליוני שקלים. שטיינמץ החליט לבלות את מרבית ימות השנה על יאכטה בלב-ים, כדי להימנע מלהיכנס להגדרה של “תושב ישראל”.
אז מה חדש בפרשת הדוגמנית בר רפאלי ? החידוש הוא בחשיפה הפלילית של סוגיית התושבות לצורכי מס.

לראשונה, מבקשת רשות המיסים להעמיד לדין פלילי בחשד של זיוף תושבות והעלמת הכנסות מחו”ל.

מאז השנים הרלוונטיות להליך האזרחי ולחשדות הפליליים נגד בר רפאלי, נעשה שינוי משמעותי על ידי המחוקק בכל מה שקשור לדיווח על התושבות, על מנת ליצור ודאות בסוגיה. המדובר בתיקון מספר 223 לפקודת מס הכנסה, עליו דיברנו במאמר קודם אשר פורסם באתר המשרד.
לקישור למאמר: ניתוק תושבות תיקון לפקודת מס הכנסה החל משנת 2016.לחץ כאן.

שינוי נוסף ומשמעותי בעניין התושבות לצורכי מס נעשה ביום 11.1.2018 על ידי רשות המיסים, עם פרסום טופס 1348, “ניתוק תושבות”.
לקישור למאמר: ניתוק תושבות טופס 1348. לחץ כאן

לקישור לטופס 1348 לחץ כאן

בהתאם לתיקון 223, יחיד שמתקיימת לגביו החזקה הטכנית של ימי השהייה בישראל, נדרש להגיש דו”ח ניתוק תושבות לרשות המיסים בישראל.

בטופס 1348 נדרש הנישום למלא פרטים טכניים לצורכי זיהויו, ולצורכי חישוב ימי השהייה בישראל.

כמו כן, בטופס 1348 ישנה שורה ארוכה של שאלות, הנוגעות לזיקה של האדם לישראל, וזאת על מנת לבחון היכן מצוי מרכז חייו בשנת המס הרלוונטית. בין היתר, נדרש הנישום להצהיר היכן מצויה דירת המגורים שלו, היכן מצוי בית הקבע שברשותו, היכן הוא מתגורר בפועל והיכן מתגוררים בני משפחתו, מהו מקום עבודתו, וכיצוא באלה פרטים המאפשרים לקבוע היכן מצוי מרכז חייו. לטופס יש לצרף אסמכתאות לשם תמיכה בהצהרות.
חשוב לציין, כי הגשת הטופס הינה חובה, אי הגשתו, או הגשתו עם הצהרות כוזבות או מסמכים כוזבים, עלולה להיות כרוכה בחשיפה פלילית.

בפרשת בר רפאלי, המתייחסת לשנים 2007-2012, בטרם תיקון 223 וטופס 1348, דובר על הסדר שומה שאושר מול הרשות במסגרת השומה לשנת 2007. בר רפאלי פנתה באותה שנה לרשות המיסים באמצעות רואה החשבון שלה, בבקשה לנתק תושבות בישראל, זאת עוד בטרם עברה להתגורר בארה”ב באופן קבוע. בשומה שהנפיקה רשות המיסים התקבלה ההצהרה של בר רפאלי נקבע כי אינה תושבת ישראל. אולם, החשד הוא כי ההצהרה היא כוזבת וכי בפועל התגוררה רפאלי בישראל, בין היתר בשל ההסוואה של רכישת הדירה במגדלי YOO, והצגתה כאילו נרכשה על ידי אמה ואחיה.

נראה כי פרשת בר רפאלי ממחישה את הצורך להתייעץ עם עורך דין מומחה לדיני המס ולחשבונאות מס בהליך של רילוקיישן וניתוק תושבות. הגשה של דו”ח ניתוק תושבות בטופס 1348 לאחר התייעצות עם עורך דין מומחה למיסוי בינלאומי עשויה לחסוך הליכים אזרחיים, וחשיפה להעמדה לדין פלילי, כמו בפרשת בר רפאלי.
חשוב לזכור, כי סוגיית התושבות לצורכי מס והפרטים עליהם נדרש הנישום לענות בטופס 1348 אינם עניינים טכניים. המדובר בעניינים הנתונים למחלוקת פרשנית בין הנישומים ורשות המיסים, ועל כן התייעצות עם עורך דין היא הכרחית. כמו כן, התייעצות כזאת חוסה תחת חיסיון עורך דין – לקוח, המאפשר דיווח בעניין התושבות וההכנסות בארץ ובחו”ל, לאחר גילוי מלא של מידע אישי, עסקי, פיננסי, וחשבונאי בפני עורך הדין והבנת משמעויותיו לעניין התושבות.
משרדנו מתמחה במיסוי בינלאומי ובסוגיית ניתוק התושבות וצבר ניסיון רב בטיפול בהליכי רילוקיישן של ישראלים.

אודות המשרד

המידע המופיע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. 
עו”ד (כלכלן) ירון חיים הוא עו”ד לדיני מיסים בתל אביב. משרד בוטיק המטפל בהיבטים אזרחיים ופליליים של דיני המיסים: מס הכנסה, מע”מ, מיסוי מקרקעין, מכס, מיסוי בינלאומי, ומיסוי מוניציפאלי, וכן בדיני הביטוח הלאומי. המשרד עוסק בייעוץ ובייצוג של נישומים-עצמאיים, שכירים, מעסיקים, ותאגידים- בכל שלבי הדיון- שומה, השגה, וערעורים לבתי המשפט. בנוסף, עוסק המשרד בלווי חשודים בהליכי חקירה במס הכנסה, מע”מ, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון, המוסד לביטוח לאומי, ויחידות החקירה בעבירות כלכליות של משטרת ישראל, וכן בייצוג בהליכי מעצר, טרום הגשת כתב אישום, בהליכים של המרת כתב אישום (כופר וקנסות מנהליים), והליכי גילוי מרצון, כמו גם בניהול תיקים פלילים בכל הערכאות המשפטיות.

שיתוף כתבה:

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on linkedin

כתבות קשורות

קנס מנהלי במכס

קנס מנהלי במכס – קיבלתם קנס מנהלי משלטונות המכס ? במאמר סקרנו את דרכי הטיפול בקנס על מנת להימנע מחיובים מיותרים והסתבכות עם המכס. מומלץ לפנות לטיפול משרדנו.

קרא עוד »

מיסוי שוק הקריפטו

מיסוי שוק הקריפטו נעשה כיום בהתאם לעמדת רשות המיסים שבאה לידי ביטוי בחוזרים מטעמה. עם זאת אנו סבורים כי יש מקום לאתגר את עמדת הרשות באמצעות עקרון המימוש.

קרא עוד »

יש לך שאלה? צריך ייעוץ משפטי? בוא נדבר