מאמר בדיני מיסים

ישראלים בחו”ל-הזכויות והחובות מול המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף הציבורי בישראל הממונה על גביית דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ועל מתן קצבאות וגמלאות שונות למבוטחים במקרים שונים, כגון פיטורין, נכות, פגיעה בעבודה, לידה, ילדים וזקנה.

כעיקרון, קובע החוק כי כל תושב ישראל, מגיל 18 ומעלה, חייב בתשלום דמי הביטוח הלאומי, וזכאי במקביל להיות מבוטח בביטוח סוציאלי ובביטוח רפואי.
כלומר, החבות והזכאות מול המוסד לביטוח לאומי תלויות במעמדו של האדם כ”תושב ישראל”. המונח “תושב ישראל” אינו מוגדר בחוק הביטוח הלאומי, והמעמד של “תושב ישראל” נקבע על ידי מבחן עובדתי הבוחן את מרכז חייו של האדם ואת הזיקות האובייקטיביות וסובייקטיביות בינו ובין מדינת ישראל. שהות זמנית בחו”ל, כל עוד מרכז החיים של האדם נותר בארץ, לא תשלול את המעמד של “תושב ישראל”. לעיתים, יבקש אדם השוהה בחו”ל לחדול מלהיות “תושב ישראל” על מנת להימנע מתשלום דמי ביטוח לאומי, ולעיתים, המוסד לביטוח לאומי יבקש לשלול מעמד זה על מנת להימנע מתשלום גמלאות. לצורך קביעת התשובות, מעמיד המוסד לביטוח לאומי טופס “שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו”ל” (בל/627) אליו יש לצרף מסמכים להוכחת הנטען. את החלטת המוסד לביטוח לאומי בעניין התושבות ניתן להעמיד לבחינתו של בית הדין לעבודה בהליך מתאים.

במאמר זה ימצא הקורא דיון במספר סוגיות הנוגעות לחובות ולזכויות מול המוסד לביטוח לאומי בעת שהות בחו”ל וחזרה לישראל. המטרה היא להסב תשומת לב הקוראים לאותן סוגיות, אך האמור להלן אינו תחליף לקבלת יעוץ מוסמך של עורך דין המומחה בדיני הביטוח הלאומי.

חשוב לזכור, תושב ישראל השוהה בחו”ל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות למוסד לביטוח לאומי, גם בתקופת שהותו בחו”ל. לכן, מומלץ, למי שמתעד לעזוב את ישראל לצמיתות להסדיר את מעמדו מול הביטוח הלאומי, על מנת להימנע מחיוב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות ומצבירת חובות הנושאים רבית, הפרשי הצמדה וקנסות. מאידך, פיגור בתשלום דמי ביטוח ומס בריאות בתקופת השהייה בחו”ל, עלול לשלול את הזכאות לקבלת גמלאות שונות, ואף שירותים רפואיים למספר חודשים עם החזרה לישראל. בהקשר זה, יש להביא בחשבון מספר שיקולים, לרבות האפשרות לרכוש מעמד של “תושב חוזר” בעת השיבה לישראל, וכן לערוך בחינה רטרואקטיבית של חובות שהצטברו בעת השהייה בחו”ל, כמו גם של תשלומים ששולמו למוסד לביטוח לאומי בעת השהות בחו”ל ובטרם התגבשה ההחלטה לשהות קבע מחוץ לישראל. בעניין השיקולים השונים מומלץ להסתייע בעורך דין מומחה בדיני הביטוח הלאומי, בטרם קבלת ההחלטה לשמור על המעמד של “תושב ישראל” או לבקש לנתק את הזיקה לארץ מבחינת הביטוח הלאומי והביטוח הרפואי.

כפי שיפורט להלן, במצבים הבאים הוסדרו החבות בדמי ביטוח והזכויות לביטוח לאומי ולביטוח רפואי בחוק, בתקנות, בהנחיות המוסד לביטוח לאומי, ובאמנות בינלאומיות.

עובד ישראלי בחו”ל אצל מעסיק ישראלי– כאשר מעסיק, שהוא תושב ישראל, שולח עובד תושב ישראל לחו”ל מטעמו, וההסכם נקשר בישראל, דינו של העובד כדין עובד שכיר במדינת ישראל, קרי חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי ומס בריאות משכר העובד מוטלת על מעסיק, בהתאם לשיעורים הקבועים בחוק, לרבות האפשרות לחייב את העובד בחלקו בדמי הביטוח.
יש לשים לב, כי לאחר שחלפו 5 שנים מיום תחילת העבודה בחו”ל על המעסיק לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש אישור מתאים להאריך את התקופה.
במקביל, עובד כזה ובני משפחתו זכאים לזכויות ביטוחיות מכוח חוק ביטוח לאומי וכן לטיפול רפואי בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בדומה לעובדים שכירים בארץ. עם זאת, מומלץ לפנות למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת הוראות מתאימות בטרם היציאה לחו”ל.
בתנאים מסוימים, יחולו כללים דומים גם לגבי עובדים תושבי ישראל הנשלחים על ידי מעסיק תושב ישראל לעובדה בחברות בנות בחו”ל.

עובד ישראלי בחו”ל אצל מעסיק שאינו ישראלי-עובד תושב ישראל העובד בחו”ל אצל מעביד שמקום מושבו אינו בישראל ואין לו בישראל מען למסירת מסמכים משפטיים, חייב לשלם בעצמו את דמי הביטוח הלאומי ומס בריאות החלים עליו כעובד שכיר מהכנסתו מעבודה. זאת משום שמעביד כזה פטור מחובת הדיווח למוסד לביטוח לאומי בישראל, ולא ניתן לחייבו לשלם דמי ביטוח לאומי בישראל עבור העובד.

עצמאי ישראלי בחו”ל-מי שמוגדר כעצמאי לפי חוק הביטוח הלאומי ושוהה מחוץ לישראל, ישלם דמי ביטוח בשיעורים החלים על עצמאי בישראל, גם אם הכנסתו מעסק או משלח יד הופקה או התקבלה מחוץ לישראל.

ישראלים במדינות אמנה– ישראל חתומה על אמנות לביטוח סוציאלי עם 17 מדינות- אוסטריה, אורוגואי, איטליה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, סלובקיה, פינלנד, צ’כיה, צרפת, רומניה, שבדיה ושוויץ. האמנות נועדו להסדיר את רציפות הביטחון הסוציאלי בין ישראל למדינה השנייה ולמנוע כפל תשלום דמי ביטוח לאומי גם בישראל וגם במדינה השנייה. כלומר, תושב ישראל השוהה באחת מאותן 17 מדינות ומשלם בהן דמי ביטוח לאומי פטור מתשלום בארץ. לכן, מומלץ, לתושבי ישראל ששילמו דמי ביטוח לאומי בישראל וגם באחת המדינות עמן חתומה ישראל על אמנה לביטוח סוציאלי, לבדוק, באמצעות עורך דין הבקיא בתחום, אם קיימת זכאות למניעת תשלום כפל דמי ביטוח בשתי המדינות בהתאם לתנאי האמנה הרלוונטית, ואף להחזר דמי ביטוח אם שולמו בעבר דמי ביטוח בכפל.
יש לשים לב- כי ישראל טרם חתמה על אמנות המסדירות רציפות ביטוח בריאות. לכן, חובת תשלום מס בריאות חלה על כל תושב ישראל שנמצא בחו”ל, גם על שוהים ב-17 המדינות שצוינו לעיל.

הגברת האכיפה לתשלום דמי ביטוח לאומי על עובדים ישראלים אצל מעסיקים שאינם ישראלים ועצמאים ישראלים בחו”ל– לאחרונה הגביר המוסד לביטוח לאומי את מאמצי האכיפה לתשלום דמי ביטוח לאומי על ידי ישראלים ששהו פחות מארבע שנים במדינות עמן ישראל לא חתומה על אמנה לביטוח סוציאלי והמשתייכים לאחת משתי הקטגוריות של עובדים ישראלים אצל מעסיקים שאינם ישראלים או של עצמאים ישראלים בחו”ל. עם שובם של אותם ישראלים לארץ ללא שקבלו מעמד של “תושב חוזר” (ר’ בהמשך) נדרשים הישראלים לדווח על הכנסותיהם בחו”ל למס הכנסה. יש לזכור, כי החל מראשית שנת 2003, בעקבות תיקון 132 לפקודת מס הכנסה, עברה ישראל לבסיס מיסוי בינלאומי פרסונאלי לפיו חייב תושב ישראל במס הכנסה בישראל גם על הכנסות שהופקו או שהתקבלו מחוץ לישראל. הדיווחים עוברים מרשות המיסים אל המוסד לביטוח לאומי, וזה בתורו מוציא לשבים מחו”ל דרישות לתשלום דמי ביטוח לאומי שעשויות להגיע לעשרות אלפי שקלים, ואף יותר. על כן, מומלץ להסתייע בעורך דין הבקיא בתחום דיני המיסים ודיני הביטוח הלאומי בטרם מילוי הדו”ח למס הכנסה. יש לזכור- הדין לעניין דמי ביטוח לאומי הוא כי שומה במס הכנסה לגבי ההכנסה החייבת מעסק או משלח יד, בארץ או בחו”ל, מחייבת גם לגבי תשלום דמי הביטוח הלאומי.

זכאות של עובדים ישראלים אצל מעסיקים שאינם ישראלים ועצמאים ישראלים בחו”ל לגמלאות מחליפות שכר– ישראלים השוהים במדינות עמן ישראל לא חתומה על אמנה לביטוח סוציאלי והמשתייכים לאחת משתי הקטגוריות של עובדים ישראלים אצל מעסיקים שאינם ישראלים או של עצמאים ישראלים בחו”ל זוכים לכיסוי ביטוחי חלקי שאינו מקנה להם זכאות לגמלאות מחליפות שכר- כגון דמי לידה, גמלאות נפגעי עבודה, וכן זכויות עובדים בפשיטת רגל של מעביד או פירוקו. יש לשים לב, שמבוטח, שזכאי לגמלה בטרם יציאתו מהארץ, יתכן שזכאותו לגמלה תישלל. לעיתים, השלילה היא רטרואקטיבית, והמוסד לביטוח לאומי ידרוש השבת הגמלאות שהן צמודות למדד. במקרים כאלה, מומלץ להסתייע בעורך דין הבקיא בתחום לשם בירור הזכאות ודרישות ההשבה מול המוסד לביטוח לאומי.

סטודנטים ישראלים בחו”ל– סטודנט בחו”ל, שאין לו הכנסות החייבות בדמי ביטוח, נחשב כמי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי שאין לו הכנסות, ויתחייב בתשלום דמי ביטוח לאומי מינימליים לחודש בסך 65 ש”ח ומס בריאות מינימלי לחודש בסך 103 ש”ח , ובסך הכול תשלום חודשי של 168 ש”ח (נכון לשנים 2014-2016). במקביל, זכאי הסטודנט לזכויות ביטוחיות מכוח חוק ביטוח לאומי וכן לטיפול רפואי בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

ישראלים בשנת שבתון בחו”ל– ישראלי שנשלח לשנת שבתון בחו”ל נחשב לצורכי הביטוח הלאומי והביטוח הרפואי כ”עובד שכיר” על כל המשתמע מכך. תשלומים שניתנו לעובד בתקופת השבתון ושהוכרו כהוצאה במס הכנסה לא יחוייבו בדמי ביטוח, והמעביד הישראלי ישלם דמי ביטוח לאומי עבור עובדו לפי שכר מינימום. תשלום שלא הותר כהוצאה במס הכנסה יחויב כשכר עבודה ויחולק במספר החודשים בהם נמצא העובד בשבתון בחו”ל והמנה שתתקבל תהווה את הבסיס לחישוב השכר החודשי החייב בתשלום דמי הביטוח הלאומי ע”י המעביד. למעביד אפשרות לחייב את העובד בחלקו בדמי הביטוח הלאומי. ישראלי בשנת שבתון בחו”ל יחשב כעובד שכיר גם לעניין כיסוי בביטוח נפגעי עבודה. העובד נדרש להמציא מראש, טרם יציאתו לשבתון, אישור על יציאתו לשנת השבתון בחו”ל ואישור על ההוצאות שהותרו בניכוי במס הכנסה, זאת על מנת לקבוע את השכר החודשי החייב בדמי ביטוח, ולמנוע אפשרות לשנות את ההוצאות שהותרו בניכוי לאחר קרות תאונת עבודה.

קצבת נכות כללית– המוסד לביטוח לאומי משלם קצבת נכות כללית למבוטח שהוא תושב ישראל, שנכותו אירעה בישראל, ואשר איבד כושרו להשתכר והוא אינו משתכר בפועל מעל סכום שנקבע. המוסד ממשיך לשלם קצבת נכות לנכה תושב ישראל השוהה בחו”ל בחודש היציאה לחו”ל, ומ-1 בחודש שלאחר חודש היציאה לחו”ל – במשך שלושה חודשים נוספים.לאחר תקופה זו ימשיך המוסד לשלם את הקצבה בחו”ל בהתקיים תנאים מסוימים, כגון אם הנכה או בן זוגו מועסקים בחו”ל על ידי מעסיק ישראלי, או אם דרוש לנכה טיפול רפואי מיוחד בחו”ל, או אם הוא שוהה במדינה שנחתמה עמה אמנה שכוללת בתוכה ענף ביטוח נכות (אוסטריה, אורוגואי, בולגריה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, סלובקיה, פינלנד, צ’כיה, רומניה, שבדיה ושוויץ).

קצבת ילדים– עפ”י חוק הביטוח הלאומי ילד השוהה בחו”ל לתקופה העולה על 3 חודשים זכאי להמשך תשלום קצבה ילדים במהלך – 3 החודשים הראשונים לשהותו בחו”ל.החל מהחודש הרביעי לשהות בחו”ל מתבטלת הזכאות לקצבה, אלא אם הורי הילד עונים, בין היתר, על אחד מהתנאים הבאים:

  • אחד ההורים נשלח לחו”ל על ידי מעסיק ישראלי, וממשכורתו מנוכים דמי ביטוח ומס הכנסה כחוק.
  • אחד ההורים שוהה בשנת שבתון בחו”ל מטעם מעסיק ישראלי.
  • אחד ההורים או אחד הילדים מקבל טיפול רפואי בחו”ל, שאי אפשר לקבלו בארץ (הזכאות לקצבה תיקבע לאחר אישור רופא המוסד לביטוח לאומי).
  • אחד ההורים הוא “עובד מקומי ישראלי” (אזרח ישראלי המועסק על ידי נציגות ישראל בחו”ל באופן זמני ועל פי חוזה מיוחד).
  • ילדים השוהים במדינת אמנה – זכאותם לקבלת הקצבה תיבדק על פי התנאים המופיעים באמנה שבין מדינת ישראל למדינה שבה הם שוהים.

מומלץ, עם השיבה ארצה לפנות למוסד לביטוח הלאומי, כדי לבדוק את הזכאות לקצבת הילדים לתקופה העולה על 3 חודשים.

קצבת זקנה– ביטוח זקנה הוא אחד מענפי הביטוח החשובים ביותר במערכת הביטוח הסוציאלי של המוסד לביטוח לאומי. ביטוח זה נועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה. לקצבת זקנה על-פי חוק הביטוח הלאומי זכאי תושב ישראל שהגיע לגיל המזכה בקצבת זקנה, ובלבד שהיה מבוטח פרק זמן כנדרש בחוק, ושולמו בעדו דמי ביטוח כחוק. הגיל המזכה בקצבת זקנה הוא גיל הפרישה (כיום אצל גברים 67 שנים, ואצל נשים 62 שנים). אולם, הזכאות לקצבת זקנה בגיל הפרישה מותנית במבחן הכנסות. ההכנסות שנלקחות בחשבון לשם כך הן ההכנסות של המבוטח בלבד (ולא הכנסותיו של בן הזוג) מעבודה ושלא מעבודה, כשההכנסה מפנסיה אינה נלקחת בחשבון. אם לא הייתה זכאות לקצבת זקנה בגיל הפרישה, בשל הכנסות גבוהות, הרי שגיל הזכאות לקצבת זקנה יהיה בגיל 70 שנים, ללא תלות בגובה ההכנסה.

קצבת זקנה מעוררת בעיתיות רבה בקרב ישראלים השוהים בחו”ל, ויעדו על כך מספר הפניות למשרדנו במגוון סוגיות משפטיות הנוגעות לקצבה זו. ישנם פניות שנועדו לבחון את הזכאות לקבלת הקצבה מראש, אך ישנם גם פניות בעקבות דרישות המוסד לביטוח לאומי להשבה רטרואקטיבית של קצבאות ששולמו בעבר בתוספת הפרשי הצמדה בסכומים של מאות אלפי שקלים. במקרים של הצגת דרישות כאלו, מומלץ להסתייע בעורך דין הבקיא בתחום לשם טיפול בדרישה מול המוסד לביטוח לאומי, ואף בהליך מתאים בבית הדין לעבודה.

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, מי שמקבל קצבת זקנה ושוהה בחו”ל באופן זמני, תשולם לו קצבת הזקנה בזמן שהותו בחו”ל לחשבון הבנק שלו בישראל, בחודש היציאה לחו”ל ומ-1 בחודש שלאחר חודש היציאה במשך 3 חודשים נוספים.
תשלום הקצבה מעבר לתקופה הזו תלוי בתנאים מסוימים, כאשר קיימת הבחנה בין שהות במדינות עמן חתומה ישראל על אמנה לביטוח סוציאלי ובין שהות במדינה שלא נחתמה עמה אמנה.

יש לשים לב, כי אישה שמקבלת קצבת זקנה כעקרת בית אינה זכאית להמשיך ולקבל קצבת זקנה מעבר לתקופה של 3 חודשים.

חשוב להודיע למוסד לביטוח הלאומי על כוונה לצאת מישראל לתקופה העולה על 3 חודשים, על מנת לברר מראש את הזכאות לקבלת הקצבה בחו”ל, ולהימנע מדרישות להשבה רטרואקטיבית של קצבאות.

קצבת זקנה מעבר לשלושה חודשים בעת שהות במדינת אמנה: 
ישראלי השוהה בחו”ל, במדינה עמה נחתמה אמנה לביטוח סוציאלי (ראה לעיל), תשולם לו קצבת זקנה באותה מדינה, בהתאם לכללים הקבועים בחוק ובהתאם לכללים שנקבעו באמנה. על מנת לקבל את קצבת הזקנה במדינת האמנה יש לפעול באופן הבא:

  • מי שקיבל קצבה בארץ, ויצא למדינת אמנה ימשיך לקבל את הקצבה במדינת האמנה, גם אם חדל להיות תושב/ת ישראל. כדי להמשיך לקבל את הקצבה עליו לפנות בכתב אל הביטוח הלאומי ולבקש לקבל את הקצבה במדינה שבה הוא מתגורר.יש למסור למוסד לביטוח לאומי פרטים אישיים, כתובת בחו”ל באותיות לועזיות ופרטי חשבון הבנק שבו תופקד הקצבה.
  • מי שלא קיבל קצבה בארץ ויצא למדינת אמנה – בהגיעו לגיל הפרישה הוא עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה, גם אם חדל להיות תושב/ת ישראל. עליו לשלוח טופס תביעה לקצבת זקנה לביטוח הלאומי, ולצרף את המסמכים הבאים: אישור מהבנק על פרטי חשבון שבו תופקד הקצבה, כתובת בחו”ל באותיות לועזיות ו”אישור חיים” חתום על ידי הקונסוליה/נוטריון מוכר/רשות מקומית/מוסד סוציאלי, במדינה שבה הוא מתגורר, וכן הצהרה על הכנסותיו ועל הכנסות בת הזוג.

קצבת זקנה מעבר לשלושה חודשים בעת שהות במדינה שאין עמה אמנה:
מי שקיבל קצבת זקנה בארץ ויצא למדינה שאין עמה אמנה, וכן מי שהגיע לגיל הפרישה כשהוא עדיין תושב ישראל, זכאי לקבל קצבת זקנה בעת שהותו במדינה שאין עמה אמנה מעבר לשלושת החודשים הראשונים.
במקרים אחרים, על מנת לקבל את הקצבה גם מעבר לשלושת החודשים הראשונים יש לעמוד באחד מהתנאים החילופיים הבאים:

  1. קבלת קצבת הזקנה לראשונה בהיותו תושב ישראל, השלמת תקופת אכשרה כנדרש בחוק ושהייה בישראל במשך 30 שנה.
  2. השלמת תקופת ביטוח של 144 חודשי ביטוח מלאים לפחות בישראל, ומתוך התקופה הזאת שהות בישראל של 12 חודשים לפני מועד הזכאות לקצבת זקנה, או 12 חודשים בהם שולמה קצבת זקנה בישראל.

לשם קבלת הקצבה נדרש להמציא למוסד לביטוח לאומי מדי שנה “אישור חיים” חתום על ידי הקונסוליה\נוטריון מוכר\רשות מקומית\ מוסד סוציאלי.

קצבת זקנה מעבר לשלושה חודשים בעת שהות בארה”ב:
בין ישראל לארה”ב נחתם בשנת 1951 הסכם ידידות לפיו ינהגו באזרחי המדינה המתקשרת האחת באופן שוויוני לאזרחי המדינה השנייה, לעניין תחולת חוקי הביטוח הסוציאלי. אולם, בשונה מאמנה לביטוח סוציאלי אין להסכם זה תוקף בדין בישראל. הסוגיה של זכאות לקצבת זקנה של תושב ישראל שיצא לארה”ב בסמוך לגיל המזכה בקצבת זקנה נדונה מספר פעמים בבתי הדין לעבודה ובבג”ץ, וכן על ידי ועדה בראשות הנשיא לשעבר של בית הדין הארצי לעבודה כב’ השופט מ’ גולדברג. המצב המשפטי סביב סוגיה זו אינו ברור, ונראה כי טרם נאמרה המילה האחרונה לגביה. מומלץ, לבחון כל מקרה לגופו, ולהסתייע בעורך דין הבקיא בתחום.

מעמד של “תושב חוזר” לצורכי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות-מעמד של “תושב חוזר” במשרד הקליטה אינו מקנה בהכרח מעמד של “תושב חוזר” לצורכי הביטוח הלאומי. לכן, עם השיבה ארצה יש לפנות לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים בארץ ולהודיע על החזרה לישראל. פקיד הביטוח הלאומי הוא זה שיבדוק ויחליט אם יש להכיר בתושב החוזר כתושב ישראל.
עם זאת, על פי הסדר בין המשרד הקליטה והמוסד לביטוח הלאומי מי שהוכר על ידי משרד הקליטה כ”תושב חוזר במסלול זכאות 5 ומעלה” (למי ששהה בחו”ל 5 שנים ויותר) יוכל להגיש את הבקשה להכיר בו כתושב ישראל לצורכי הביטוח הלאומי, להירשם לקופת חולים לפי בחירתו, וכן למלא ולהגיש תביעה לקצבת ילדים, אם יש לו ילדים שעדיין לא מלאו להם 18 שנים, בסנפי משרד הקליטה.
תושב חוזר שיוכר כתושב ישראל, יהיה זכאי לקבל את קצבאות הביטוח הלאומי, בהתאם לחוק, אך יהיה עליו להסדיר את תשלום חובות בדמי הביטוח הלאומי ובמס בריאות.
לשם קבלת את שירותים רפואיים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, נדרש לחכות תקופת המתנה של כחודשיים בגין כל שנת היעדרות שבה לא שולם מס בריאות באופן סדיר. עם זאת, קיימת אפשרות לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום כספי. לעיתים ניתן לקבל החזר בגין תשלום זה בהתאם לתנאי משרד הקליטה.

על מנת למקסם את ההטבות השונות הניתנות לתושבים חוזרים בכל הנוגע לקצבאות הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות, וכן לשם הסדרת המעמד של תושב ישראל ותשלום חובות עבר למוסד לביטוח לאומי, מומלץ להסתייע במשרדנו העוסק גם בדיני הביטוח הלאומי, זאת לצד הייעוץ הניתן על ידינו באשר להטבות מס הכנסה ובמכס לתושבים חוזרים.

ישראלים בחו"ל חובות וזכויות מול המוסד לביטוח לאומי
ישראלים בחו”ל חובות וזכויות מול המוסד לביטוח לאומי

אודות המשרד

המידע המופיע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. 
עו”ד (כלכלן) ירון חיים הוא עו”ד לדיני מיסים בתל אביב. משרד בוטיק המטפל בהיבטים אזרחיים ופליליים של דיני המיסים: מס הכנסה, מע”מ, מיסוי מקרקעין, מכס, מיסוי בינלאומי, ומיסוי מוניציפאלי, וכן בדיני הביטוח הלאומי. המשרד עוסק בייעוץ ובייצוג של נישומים-עצמאיים, שכירים, מעסיקים, ותאגידים- בכל שלבי הדיון- שומה, השגה, וערעורים לבתי המשפט. בנוסף, עוסק המשרד בלווי חשודים בהליכי חקירה במס הכנסה, מע”מ, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון, המוסד לביטוח לאומי, ויחידות החקירה בעבירות כלכליות של משטרת ישראל, וכן בייצוג בהליכי מעצר, טרום הגשת כתב אישום, בהליכים של המרת כתב אישום (כופר וקנסות מנהליים), והליכי גילוי מרצון, כמו גם בניהול תיקים פלילים בכל הערכאות המשפטיות.

שיתוף כתבה:

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on linkedin

כתבות קשורות

קנס מנהלי במכס

קנס מנהלי במכס – קיבלתם קנס מנהלי משלטונות המכס ? במאמר סקרנו את דרכי הטיפול בקנס על מנת להימנע מחיובים מיותרים והסתבכות עם המכס. מומלץ לפנות לטיפול משרדנו.

קרא עוד »

מיסוי שוק הקריפטו

מיסוי שוק הקריפטו נעשה כיום בהתאם לעמדת רשות המיסים שבאה לידי ביטוי בחוזרים מטעמה. עם זאת אנו סבורים כי יש מקום לאתגר את עמדת הרשות באמצעות עקרון המימוש.

קרא עוד »

יש לך שאלה? צריך ייעוץ משפטי? בוא נדבר