חלוקת עיזבון של תושב חוץ בישראל

כידוע, הרשם לענייני ירושה רשאי להצהיר על חלוקת עיזבונו של המנוח המוריש. בירושה על פי צוואה מבוצע הדבר על ידי צו קיום צוואה, ובמקרה שאין צוואה תקפה יבוצע הדבר על ידי צו ירושה שנקבע על פי הדין. במקרה בו קיימת צוואה תקפה, אשר אינה כוללת את כל נכסי המנוח, יינתן צו קיום צוואה ביחס לנכסים הנזכרים בצוואה, ולגבי הנכסים שאינם נזכרים בצוואה יינתן צו ירושה.

ישנם מקרים מורכבים בנושאי ירושה וצוואה. אחד מהם הוא המקרה שבו המנוח הוא תושב חוץ, אשר הותיר נכסים המצויים בתחומי מדינת ישראל. מקרה כזה מעורר שתי שאלות עיקריות. האחת היא שאלת הסמכות – האם הרשם לענייני ירושה בארץ מוסמך לדון בעניין חלוקת עיזבונו של תושב חוץ. השנייה היא שאלת הדין המהותי – על פי איזה דין תתבצע חלוקת העיזבון של תושב חוץ: האם על פי הדין במדינת ישראל, או על פי הדין במקום מגוריו האחרון של המנוח.
הפתרון לשתי השאלות הנ”ל מצוי בחוק הירושה (תשכ”ה-1965). הפתרון לשאלת הסמכות מצוי בסעיף 136 לחוק הירושה, הקובע כי “בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל”. כלומר, מערכת המשפט בישראל מוסמכת לדון בחלוקת העיזבון של מוריש, אשר מקום מושבו בעת פטירתו היה בישראל או של מוריש תושב חוץ שהותיר אחריו נכסים בישראל.

הפתרון לשאלת הדין המהותי מצויה בסעיף 137 לחוק הירושה, הקובע כי “על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו”. כלומר, מערכת המשפט בישראל תדון בחלוקת נכסיו של תושב חוץ בישראל על פי הדין הזר הקיים במקום מגוריו האחרון של המוריש ולא על פי הדין הישראלי.
על כן, היורשים נדרשים להמציא לגוף המוסמך לדון בישראל בחלוקת הנכסים של תושב חוץ בארץ חוות דעת של מומחה לדין הזר הרלוונטי במקום מושבו האחרון של המוריש. ההלכה היא כי מומחה כזה נדרש להיות עורך דין או משפטן, המתעסק בפרקטיקה של דיני הירושה במדינה הזרה. על מומחה כזה להגיש תקציר באשר לדין הזר, ולהוכיח במסמכים רלוונטיים את בקיאותו בסוגיות המשפטיות שעל הפרק.

ככל שעלה בידי המומחה להוכיח את מומחיותו בדין הזר, ובמידה ולא הוגשה חוות דעת סותרת, הגוף המוסמך בישראל יוציא צו משפטי – צו קיום צוואה או צו ירושה – על חלוקת הנכסים בישראל של תושב חוץ בהתאם לדין הזר.

על היורשים להגיש את הבקשה לאותו צו משפטי ללשכת הרשם לענייני ירושה בישראל, בהתאם למקום שבו מצויים הנכסים בארץ. לבקשה יש לצרף
מסמכים המעידים על הימצאותם של הנכסים הרשומים על שם המנוח בתחומי מדינת ישראל. כל מסמך זר יישא חותמת של הקונסול הישראלי במדינה בה הונפק או חותמת “אפוסטיל”. מסמכים הכתובים בשפה שאינה עברית, אנגלית או ערבית נדרשים לתרגום נוטריוני.

משרדנו המתמחה בטיפול בישראלים תושבי חוץ מסייע ליורשים בהגשת בקשות לצווי קיום צוואה ולצווי ירושה לחלוקת עיזבונות של תושבי חוץ בישראל, וכן מעניק יעוץ בענייני מיסים הכרוכים בירושה, חלוקה ומכירת נכסים בארץ של תושבי חוץ והעברת כספים מהארץ לחו”ל.

אודות המשרד

המידע המופיע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. 
עו”ד (כלכלן) ירון חיים הוא עו”ד לדיני מיסים בתל אביב. משרד בוטיק המטפל בהיבטים אזרחיים ופליליים של דיני המיסים: מס הכנסה, מע”מ, מיסוי מקרקעין, מכס, מיסוי בינלאומי, ומיסוי מוניציפאלי, וכן בדיני הביטוח הלאומי. המשרד עוסק בייעוץ ובייצוג של נישומים-עצמאיים, שכירים, מעסיקים, ותאגידים- בכל שלבי הדיון- שומה, השגה, וערעורים לבתי המשפט. בנוסף, עוסק המשרד בלווי חשודים בהליכי חקירה במס הכנסה, מע”מ, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון, המוסד לביטוח לאומי, ויחידות החקירה בעבירות כלכליות של משטרת ישראל, וכן בייצוג בהליכי מעצר, טרום הגשת כתב אישום, בהליכים של המרת כתב אישום (כופר וקנסות מנהליים), והליכי גילוי מרצון, כמו גם בניהול תיקים פלילים בכל הערכאות המשפטיות.

שיתוף כתבה:

כתבות קשורות

יש לך שאלה? צריך ייעוץ משפטי? בוא נדבר