תיקון מס’ 227 לפקודת מס הכנסה – יישום הסכם הפקטא בישראל

ביום 12.7.16 קבלה הכנסת את החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס’ 227), התשע”ו-2016 שנועד ליישום הסכם הפקטא לחלופי מידע בין רשויות המס בארץ ובארה”ב. ביום 1.8.16 השלימה ועדת הכספים את המהלך עם אישור תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא) התשע”ו 2016 הקובעות הוראות טכניות ליישום התיקון.

כידוע, כחלק ממאבקו של ממשל אובמה במעלימי מס אמריקאיים, נחקק בקונגרס האמריקאי בשנת 2010 ה-Foreign Account Tax Compliance Act (“חוק הפטקא”), וביום 30.6.14 חתמה מדינת ישראל עם ארה”ב על הסכם בדבר שיפור ציות מס בינלאומי ויישום חוק הפקטא. בהסכם התחייבהישראל לחייב את הגופים הפיננסיים בתחומה לבצע בדיקות נאותות לחשבונות המתנהלים אצלם, לאסוף מידע אודות בעלי חשבון אמריקאים ולהעביר את המידע לרשות המסים בישראל, על מנת שזו תעבירו לרשויות המס בארה”ב. במקביל נקבע, כי רשות המסים בישראל תקבל מידע אודות תושבי ישראל בעלי חשבונות פיננסיים בארה”ב, וזאת לשם חיובם במס בישראל.

תיקון מס’ 227 נועד לאפשר למדינת ישראל ליישם את ההסכם, ולחתום על הסכמים נוספים להחלפת מידע עם מדינות אחרות בהתאם להמלצת ארגון ה- -OECD.

במרכזו של התיקון הוראות המחייבות מוסדות פיננסיים בישראל-בין היתר, בנקים, חברות השקעות וחברות ביטוח- לזהות את לקוחותיהם ולהעביר מידע אודותיהם לרשות המס בארץ ומשם לרשויות מס זרות.

סעיף 135ג שהוסף לפקודה במסגרת התיקון קובע כי מוסד פיננסי ישראלי ידרוש מבעל חשבון או ממי שמבקש להיות בעל חשבון, למסור לו את המידע (לרבות נתונים, הצהרות ומסמכים) הדרוש לשם בירור זהותו ומדינת תושבותו לצורכי מס או אזרחותו.
בהתאם להסכם, מבחינות התקנות לגבי חשבונות קיימים של יחידים בהתאם ליתרה הצבורה בהם נכון ליום 30.6.14, היום שבו נחתם ההסכם. חשבון קיים של יחיד עם יתרה שאינה עולהעל 50,000 $ נכון ליום 30.6.14 אינו חייב בבדיקה, בזיהוי או בדיווח.
חשבון קיים של יחיד עם יתרה של 50,000 $-1,000,000 $ נכון ליום 30.6.14 יהפוך לחשבון בר דיווח לארה”ב אם ימצא בו בבדיקה של תיעוד אלקטרוני “סממן של ארה”ב”, קרי אחד מהסממנים הבאים:

א. זיהוי של בעל החשבון כאזרח או תושב ארה”ב;
ב. סממן חד משמעי של מקום לידה בארה”ב;
ג. מען עדכני לדואר או למגורים בארה”ב (כולל תיבת דואר בארה”ב);
ד. מספר טלפון עדכני בארה”ב;
ה. הוראות קבע להעברת כספים לחשבון המוחזק בארצות הברית;
ו. ייפוי כוח עדכני בתוקף או זכות חתימה שניתנה לאדם שיש לו מען בארה”ב; או
ז. מען של “אצל” או “שמירת דואר” שהוא המען היחיד של בעל החשבון הקיים בתיקי המוסד
הפיננסי המדווח הישראלי.

חשבון קיים של יחיד עם יתרה העולה על 1,000,000 $ נכון ליום 30.6.14 מחייב הליכי בדיקה מוגברים לשם חיפוש “סממן של ארה”ב” לא רק של תיעוד אלקטרוני אלא גם חיפוש בתיעוד נייר, כגון חוזה פתיחת החשבון, טופסי ייפוי כוח, והוראות להעברת כספים. אם נמצא בחשבון סממן כזה יהפוך החשבון לבר דיווחלארה”ב בכל השנים שלאחר מכן.
גם אם נמצא אחד הסממנים הנ”ל בחשבונות קיימים, המוסד הפיננסי הישראלי אינו נדרש לראות בחשבון כחשבון בר דיווח בנסיבות מסוימות שהחשובה מביניהם היא קיומו של תיעוד עצמי של בעל החשבון כמי שאינו אזרח ארה”ב או תושב ארה”ב לצורכי מס (תיעוד כזה עשוי להיות בטופס W-8 של רשות המיסים בארה”ב (IRS)).

אשר לחשבונות חדשים, קרי חשבונות שנפתחו ביום 1.7.14 או לאחריו, אם היתרה בהם עולה על 50,000 ₪ חייב המוסד הפיננסי לקבל תיעוד עצמי שיאפשר לו לקבוע אם בעל החשבון הוא תושב ארה”ב לצורכי מס. בהקשר זה יש לזכור, כי לפי הדין בארה”ב, אזרח ארה”ב נחשב לתושב ארצות הברית לצרכי מס, גם אם בעל החשבון הוא גם תושב לצורכי מס של מדינה אחרת. המוסד הפיננסי חייב לאמת את סבירות התיעוד העצמי. אם התיעוד העצמי מעיד כי בעל החשבון הוא תושב ארצות הברית לצורכי מס, המוסד הפיננסי חייב לראות בחשבון כחשבון בר דיווח לארה”ב ולקבל את ה-TIN של בעל החשבון, קרי את המספר המזהה הפדראלי של משלם המיסים בארה”ב המצוי בטופס W-9 של רשות המיסים בארה”ב (IRS).

לפי סעיף 135ג הנ”ל, אם בעל חשבון או מי שמבקש להיות בעל חשבון הוא “ישות”, קרי “חבר בני אדם או הסדר משפטי” על המוסד הפיננסי לדרוש מידע לא רק ביחס לתושבות של אותה ישות אלא גם מידע הדרוש לשם בירור זהותו של בעל שליטה בה ומדינת תושבותו לצורכי מס או אזרחותו. לצורכי התיקון “בעל שליטה” בחבר בני אדם הוא יחיד בעל היכולת לכוון את פעילותו של התאגיד, או מי שמחזיק ב-25% או יותר מאמצעי השליטה בו, או יושב ראש הדירקטוריון, המנכ”ל או נושא משרה אחר שיש לו שליטה אפקטיבית בתאגיד. בנאמנות “בעל השליטה” הוא יוצר הנאמנות, הנאמן, מגן הנאמנות או הנהנה. בהסדרים משפטים אחרים, בעל השליטה הוא יחיד שמעמדו בהסדר דומה למעמד בעלי השליטה בסוגי הישויות האחרות.

בהתאם להסכם, גם כאן מבחינות התקנות בחשבונות של ישות לפי היתרה הצבורה בהם ביום 30 ביוני 2014. חשבונות קיימים של ישות שבהם יתרה שאינה עולה על 250,000 $ נכון ל- 30 ביוני 2014 , אינו חייב בביקורת, זיהוי או דיווח כחשבון בר דיווח לארה”ב עד שיתרת החשבון או הערך עולים על 1,000,000$.

חשבונות קיימים של ישות הכפופים לבדיקה של המוסד הפיננסי הישראלי הם חשבונות עם יתרה העולה על 250,000 $ נכון ליום 30 ביוני 2014 , וחשבונות עם יתרה שאינה עולה על 250,000 $ נכון ליום  30 ביוני 2014 , אך היתרה עולה על 1,000,000 $ נכון ליום האחרון של 2015 או של כל שנה שלאחר מכן.

בדיקה של חשבונות קיימים של ישות מחייבת בחינה של המידע הנוגע למקום התאגדות הישות בארה”ב או כתובת בארה”ב, ובמצב כזה חייב המוסד הפיננסי בישראל לראות בחשבון כ”חשבון בר דיווח לארה”ב” אלא אם כן קבל תיעוד עצמי (בטופסי W-8 או W-9 של רשות המיסים בארה”ב (IRS)) ממנו ניתן לקבוע באופן סביר כי בעל החשבון אינו אמריקני.

אשר לחשבונות חדשים, קרי חשבונות שנפתחו ביום 1.7.14 או לאחריו, על מוסד פיננסי לנקוט בהליכי ביקורת זיהוי או דיווח החל מיתרה של 50,000 $.

סעיף 135ד שהוסף לפקודה במסגרת התיקון, מסמיך את שר האוצר לקבוע הוראות בדבר מתן הודעה על ידי מוסד פיננסי בישראל למי שהמוסד סיווג אותו כאזרח או כתושב מדינה זרה, וזאת 30 ימים בטרם יועבר המידע אודותיו ועל אודות החשבון שבבעלותו או בבעלות חברה שבשליטתו לרשות המיסים בארץ לצורך העברתו לרשות מס של מדינה זרה. הודעה, כאמור, תכלול גם מידע על האפשרויות לשנות את הסיווג כאזרח מדינה זרה או כתושב בה. בתקנות נקבעו הוראות טכניות באשר לאופן העברת ההודעה לבעל החשבון או לגורמים מטעמו.

סעיף 135ה שהוסף גם הוא לפקודה במסגרת התיקון, מסמיך את שר האוצר לקבוע הוראות נוספות ביחס ליישום הסכם הפקטא, בין היתר, בנוגע לסגירת חשבונות שבהם לא ניתן לקבל מידע שנדרש לצורך יישום ההסכם, ובנוגע לניכוי במקור מתשלומים המתקבלים בחשבונות.

הוראות נוספות שהוספו לפקודה נוגעות להגבלת השימוש במידע שהתקבל בהתאם להוראות החדשות אלא לצורך העברתו לרשויות מס במדינות זרות, וכן הענקת סמכות לרשות המיסים להטיל עיצומים כספיים על מוסדות פיננסיים שאינם ממלאים אחר ההוראות החדשות.

המדובר, ללא ספק, בהוראות סבוכות ביותר, אשר יישומן מצוי עדיין בחיתוליו, ועוד צפויים קשיים רבים בהבנתן על ידי המוסדות הפיננסיים בישראל ובעלי החשבונות. משרדנו, המתמחה במיסוי בינלאומי ובטיפול בישראלים הנמצאים בארה”ב, ובאמריקאים המנהלים פעילות כלכלית בישראל, ישמח לענות לכל שאלה הנוגעת להוראות החדשות.הסכם הפקטא

אודות המשרד

המידע המופיע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. 
עו”ד (כלכלן) ירון חיים הוא עו”ד לדיני מיסים בתל אביב. משרד בוטיק המטפל בהיבטים אזרחיים ופליליים של דיני המיסים: מס הכנסה, מע”מ, מיסוי מקרקעין, מכס, מיסוי בינלאומי, ומיסוי מוניציפאלי, וכן בדיני הביטוח הלאומי. המשרד עוסק בייעוץ ובייצוג של נישומים-עצמאיים, שכירים, מעסיקים, ותאגידים- בכל שלבי הדיון- שומה, השגה, וערעורים לבתי המשפט. בנוסף, עוסק המשרד בלווי חשודים בהליכי חקירה במס הכנסה, מע”מ, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון, המוסד לביטוח לאומי, ויחידות החקירה בעבירות כלכליות של משטרת ישראל, וכן בייצוג בהליכי מעצר, טרום הגשת כתב אישום, בהליכים של המרת כתב אישום (כופר וקנסות מנהליים), והליכי גילוי מרצון, כמו גם בניהול תיקים פלילים בכל הערכאות המשפטיות.

שיתוף כתבה:

כתבות קשורות

יש לך שאלה? צריך ייעוץ משפטי? בוא נדבר