מדריך לנחקר בעבירות מס

התמודדות נכונה עם חקירה ברשות המסים מצריכה היכרות והבנה של המאפיינים הייחודיים של חקירה כזו. בעבירה קלאסית, שאיננה עבירת מס, נפתחת החקירה בעקבות גילוי מעשה העבירה במטרה למצוא את מי שביצע את העבירה. בעבירות מס התהליך הוא הפוך. זהותו של הנישום/העוסק ופרטיו ידועים לרשות המסים, ומטרת החקירה היא למצוא האם בוצעה עבירה. את הראיות לבחינת שאלה זו מחפשים החוקרים במערכת החשבונות והדוחות המוגשים לרשויות המס על ידי הנישום/העוסק עצמו או מייצגיו. לכן, בחקירת מס נדרשים מהנחקר הסברים למאות, ולעיתים אלפי, פעולות עיסקיות שבוצעו בעבר ותועדו או לא תועדו בספרי העסק ובדיווחיו. על מנת להתמודד עם חקירה כזו, הנחקר לא רק צריך להכיר ולזכור את הפעולות שביצע בעבר, אלא גם להתייחס להוראות חוקי המס הסבוכים הקובעים את האופן שבו היה עליו לתעד ולדווח על אותן פעולות. על כן, מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי של עורך דין המתמחה במיסוי פלילי ובעל ידע וניסיון בתחום חשבונאות המס כבר בראשית החקירה, וזאת כדי שהייעוץ יהיה יעיל ויקטין את הסיכוי להתדרדר לכתב אישום פלילי, לקנסות כבדים ואפילו למאסר בפועל. עו"ד ירון חיים מומחה למיסוי פליליבבחירת איש המקצוע המתאים ללוות אותך בחקירה ברשות המיסים, יש לזכור שתי נקודות חשובות:

  1. לווי מקצועי בחקירות מס הוא תחום הדרוש ידע, ניסיון והתמקצעות ספציפיים ולא תמיד עורכי דין פליליים המתמחים בעבירות הקלאסיות מנוסים בו וידעו לייעץ בצורה נכונה ומיטבית בתחום ייחודי זה.
  2. הנטייה הטבעית היא להתייעץ בענייני מיסים עם המייצג, קרי רואה החשבון או יועץ המס, המלווה את העסק בשוטף. אולם, היחסים שבין בעל העסק ובין המייצג אינם חוסים תחת חיסיון, ולעיתים אף עשויה החקירה להתנהל גם כנגד המייצג כמי שסייע לערוך את דיווחי העסק.

ההמלצה היא כי כאשר מתעורר חשש לקיומה של חקירה על ידי רשות המיסים יש לחבור מיידית לעורך דין פלילי המתמחה בדיני מיסים ובחשבונאות, הנהנה מחיסיון “עורך דין-לקוח”-איתו תוכל להתייעץ באופן חופשי וללא חשש לחשיפת מידע מפליל. התייעצות “בקלפים גלויים” ובשקיפות מלאה, תוך גילוי כל המידע הרלוונטי הם הכרחיים לשם תכנון מקיף ומלא של האסטרטגיה להתמודדות נכונה עם החקירה.

לרוב, קודם לחקירה הגלויה מבצעת רשות המיסים מהלך של  “חקירה סמויה” ללא ידיעת הנישום/העוסק. ניתן לזהות את השלב הסמוי במצבים בהם הרשות עושה שימוש בסמכויותיה לתחקר ולתשאל ספקים ולקוחות של העסק, לחקור את המייצג או לדרוש חומר חשבונאי מבעל העסק או מייצגו. חשוב לזהות שלב זה, על מנת שניתן יהיה לפנות לעורך דין בעיתוי המוקדם ביותר, ועל מנת להימנע מחשיפת מידע מפליל ומביצוע מהלכים, כגון תיאום עדויות או השמדת ראיות, העשויים לסבך את מבצעם בעבירה חמורה של שיבוש הליכי החקירה.

לאחר השלב הסמוי יגיע, בדרך כלל, מהלך של “חיפוש ותפיסה”. לרשויות המס השונות סמכויות לבצע חיפושים ותפיסות בבית העסק, במשרדו של המייצג, ואף בביתו של בעל העסק. חשוב להכיר את המגבלות החלות על סמכויות אלו של חוקרי המס:

  1. לרוב, חיפוש בביתו הפרטי של בעל העסק צריך להיערך לפי צו שופט.
  2. חיפוש, בין על פי צו ובין שלא על פי צו, צריך להיערך בנוכחות שני עדים שאינם חוקרי המס, זולת אם – קיימת הסכמה לחיפוש ללא נוכחות עדים, לא ניתן לאתר עדים בשל דחיפות העניין, צו השופט מרשה לערוך את החיפוש ללא נוכחות עדים.
  3. חיפוש במחשבים צריך להיערך בצו שופט המציין במפורש את ההיתר לערוך חיפוש כזה והמפרט את מטרות החיפוש ותנאיו שייקבעו באופן שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש.
  4. מבצע החיפוש חייב לערוך דו”ח תפיסה של כל המסמכים ו/או החפצים שנתפסו והמקום והזמן שבהם נמצאו.

ההמלצות לשלב זה הן כדלקמן:

  1. רצוי כי החיפוש ייערך בנוכחות עורך דין, אם כי החוקרים אינם חייבים להמתין לעורך דין מטעם הנחקר. אם לא התאפשרה נוכחות עורך הדין, יש ליידעו על החיפוש מייד בסיומו.
  2. רצוי לברר עם החוקרים את הסיבה לחיפוש, ומהן החשדות כנגדך ולעורך רישום של הדברים. יש להעביר את מלוא האינפורמציה שמסרו החוקרים לידיעתו של עורך הדין.
  3. רצוי שלא להיכנס לעימותים מיותרים עם החוקרים ולא להפריע למהלך החיפוש, ואף לסייע להם בעבודתם לפי דרישתם. חשוב לזכור כי הפרעה ממשית לחיפוש עשויה להוביל לעיכוב, מעצר ואפילו להעמדה לדין בעבירה פלילית.
  4. רצוי לעיין היטב בצווים השיפוטיים על מנת לוודא כי החוקרים פועלים בהתאם למגבלות הצווים. יש לדווח מיידית לעורך הדין על כל חריגה מהמגבלות.
  5. רצוי לעיין היטב בדו”ח התפיסה על מנת לוודא כי הדו”ח מלא ומדויק. יש לבקש העתק הרשימה ולהעבירו מיידית לעיון עורך הדין.
  6. רצוי לבקש לצלם מסמכים שנתפסו, אם כי החוקרים רשאים לסרב לבקשת צילום המסמכים הקשורים לחקירה. באם המסמכים נחוצים לפעילות העסקית, יש להסביר לחוקרים את סיבת נחיצותם. חשוב לזכור, כי תפיסת מסמכים חשבונאיים שוטפים עשויים לסכל הגשת דוחות עתידיים לרשויות המס, ויש להסביר זאת לחוקרים ולבקש כי הדבר יצוין בדו”ח התפיסה.

שלב החקירה הגלויה עשוי להיפתח באחד משני האופנים הבאים:

  1. חקירה מיידית בתום שלב החיפוש והתפיסה– חוקרי המס עשויים לבקש את בעל העסק בתום החיפוש והתפיסה להתלוות אליהם לחקירה במשרדי רשות המיסים או יחידת המע”מ, וזאת לאחר שהחוקרים יודיעו לו על הפעלת סמכות העיכוב. חשוב לזכור כי סמכות העיכוב מוגבלת לשלוש שעות בלבד. עם סיום העיכוב, על החוקרים לשחרר את המעוכב, אך בסמכות החוקרים להודיע לו על מעצרו, וזאת אם קיים חשש סביר ששחרורו או אי-מעצרו יביאו לשיבוש הליכי חקירה על ידי השמדת ראיות או פגיעה בהן בדרך אחרת, ועל ידי השפעה על עדים. חשוב לציין כי הפעלת סמכות העיכוב ובוודאי סמכות המעצר מעידה על כך שהמעוכב/העצור חשוד בביצוע עבירות מס. במעמד זה קמה לו זכות ההיוועצות עם עורך דין ועל החוקרים חלה חובה לאפשר לו ליצור קשר עם עורך דינו. מומלץ בשלב זה להימנע ממסירת גרסה מפורטת בטרם תקיים שיחת התייעצות עם עורך הדין, ויש לזכור כי כל אמירה עשויה להיות מתועדת על ידי החוקרים.
  2. זימון לחקירה בטלפון או בכתב– היתרון בזימון כזה הוא היכולת לערוך הכנה מוקדמת אצל עורך הדין בטרם החקירה. במידה והזימון היה בכתב יש להגיע לפגישה עם עורך הדין יחד עם הזימון. במידה והזימון היה בטלפון, רצוי לברר עם החוקר בשיחת הזימון את שמו, מספר הטלפון שלו, מקום החקירה, נושא החקירה, ופירוט החשדות והעבירות נשוא החקירה. כמו כן, יש לבקש בכל מקרה זימון כתוב. את מלוא האינפורמציה יש להעביר במדויק לעורך הדין. לרוב, פתיחת חקירה באופן כזה מעידה כי הנחקר הוא במעמד של עד או כי נשוא החקירה הוא עניין טכני ולא מהותי, אחרת היו נוקטים החוקרים בחקירה מיידית לאחר חיפוש ותפיסה. יחד עם זאת, חקירת עד יכולה להפוך בהרף עין לחקירה באזהרה, שבה העד הופך לחשוד. על כן, בכל מקרה מומלץ להימנע מלומר דברים העשויים להפליל את הנחקר, ולמסור גרסה מפורטת רק לאחר התייעצות עם עורך הדין.

חשוב להכיר היטב את הזכויות העומדות לנחקרים בדין:

  1. זכות ההיוועצות עם עורך דין– בחקירה תחת אזהרה במעמד של חשוד רצוי להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני מיסים ובחשבונאות מס, בטרם מסירת גרסה מפורטת. חשוב להדגיש כי שופטים מייחסים משקל רב לגרסה הראשונית של הנחקר, הנחשבת כנה ולא מאולצת. שינוי גרסאות עלול לעורר חוסר אמון בנחקר. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בטרם מסירת גרסה מפורטת לחוקרים. ויתור על זכות זו לא מעניק לנחקר יתרון כלשהו אצל הרשויות, ויכול רק להרע את המצב.
  2. הזכות לאי הפללה– הדין מעניק לנחקר חיסיון מפני הפללה עצמית לפיו אדם רשאי להימנע מפעולה, לרבות אי מתן תשובה, העשויה להפליל אותו.
  3. זכות השתיקה– מהחיסיון מפני הפללה עצמית, נגזרת גם זכות השתיקה של החשוד בחקירתו. מזכות השתיקה של החשוד, נגזרת גם חובתו של החוקר להזהיר את החשוד כי הוא רשאי לשתוק בחקירתו וכל דבר שיגיד עלול לשמש ראיה כנגדו בהליך פלילי.
  4. הזכות לפרטיות– הנחקר יכול להימנע מלהשיב לשאלות החודרות באופן לא מידתי לעניינים החוסים תחת הגנת הזכות לפרטיות.
  5. זכויות מתוקף ההגנה על כבוד האדם– לנחקר זכויות בסיסיות לאוכל, לשתייה, לשינה, ולהפסקות לשירותים ולעישון, כמו גם לשיחות טלפון, כל עוד אין חשש לשיבוש מהלך החקירה.

ההמלצות לשלב החקירה הגלויה הן כדלקמן:

  1. רצוי להראות שיתוף פעולה ודרך ארץ, ולנהוג באדיבות כלפי החוקר. יש לזכור כי החוקר בסופו של יום מבצע את עבודתו, וראוי להתייחס אליו באופן ענייני וקורקטי.
  2. חקירות מס עשויות להתייחס לתקופות רחוקות בעבר. רצוי להימנע ממתן תשובה אם העובדות אינן זכורות לך , ועדיף להשיב שאינך זוכר, מאשר להיתפס בשקר גס. יש להשיב רק על עובדות המוכרות לך ממקור ראשון ואתה זוכר אותן במדויק.
  3. חקירות מס נשענות על פרטים ומסמכים רבים. רצוי לדרוש הצגה של המסמך עליו נשאלים ולעיין בו היטב. אם אינך מבין את המסמך מומלץ לבקש מהחוקר להסבירו. התשובה חייבת להתייחס לאמור במסמך ולא מעבר לכך. רצוי לענות תשובה עניינית ותמציתית ולא להרבות בפרטים לא רלוונטיים לגוף המסמך. הכלל הוא כי “כל המוסיף גורע”.
  4. הימנע מלהשיב על שאלות מקצועיות המתייחסת להוראות הדין. דיני המיסים הם דינים מסובכים, ורצוי לא להשיב אם אין לך את הידע הנדרש בתחום.
  5. הישמר ממלכודות- צריך להבין שכל אמירה של החוקר היא מכוונת. אמירות מסוג “אני כבר יודעי הכול”, “השותף שלך הודה” וכיוצ”ב הם תרגילי חקירה שנועדו לדלות מהנחקר מידע מפליל. רצוי להתרכז בחקירה ובתשובות הנמסרות לחוקר ולהתעלם מאמירות שמוסר החוקר בשם גורמים אחרים. כמו כן, יש לשים לב לשאלות שנשאלות על ידי החוקרים בגרסאות שונות, ולהשיב בפשטות “השבתי כבר על השאלה”, זאת כדי לשמור על תשובות אחידות ועקביות.
  6. חדרי החקירה והמבואות מוקלטים ומצולמים לכל אורך החקירה ולאחריה. לכן, יש להימנע מפעולות מפלילות, ודיבורים על החקירה עם גורמים אחרים.
  7. היזהר מלבצע עבירות ביחס לחקירה, כגון שיבוש הליכי חקירה, תיאום עדויות או השמדת ראיות.
  8. החוקר חייב לנהל רישום מדויק של השאלות והתשובות. רצוי לעקוב אחר ניהול הרישומים במהלך החקירה, ובסיומה לקרוא את כל השאלות והתשובות, בטרם החתימה על המסמך. באם יש לכם תיקונים, יש לדרוש את תיקון המסמך. כמו כן עמדו על כך שלא תישארנה שורות ריקות במסמך.
  9. אם נתקלתם בהפרה של זכויותיכם כנחקרים או בשימוש בשיטות חקירה פסולות כמו אלימות והפעלת לחצים נפשיים, תבקשו לתעד את הדבר במסמך החקירה. שימו לב, כי בסיום החקירה, החוקר ישאל “אם יש לך משהו להוסיף”. זאת הזדמנות לתעד את הסתייגויותיך מאופן ניהול החקירה.
  10.  מייד בתום החקירה, רצוי לערוך רישום של מהלכה. כך יוכל הנחקר להעביר לעורך דינו את המידע הנדרש לשם תכנון המהלכים העתידיים.

זכרו, כי הערכה מושכלת של תוצאות החקירה יחד עם עורך דין מומחה ומנוסה בתחום המיסוי הפלילי תאפשר שקלול נכון של הסיכויים והסיכונים בהמשך הדרך, תוך מיצוי האפשריות לביטול החשדות או להמרת כתב אישום בהליך מינהלי או בתשלום כופר.

אודות

המידע המופיע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר.

עו"ד (כלכלן) ירון חיים הוא עו"ד לדיני מיסים בתל אביב. משרד בוטיק המטפל בהיבטים אזרחיים ופליליים של דיני המיסים: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין, מכס, מיסוי בינלאומי, ומיסוי מוניציפאלי, וכן בדיני הביטוח הלאומי. המשרד עוסק בייעוץ ובייצוג של נישומים-עצמאיים, שכירים, מעסיקים, ותאגידים- בכל שלבי הדיון- שומה, השגה, וערעורים לבתי המשפט. בנוסף, עוסק המשרד בלווי חשודים בהליכי חקירה במס הכנסה, מע"מ, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון, המוסד לביטוח לאומי, ויחידות החקירה בעבירות כלכליות של משטרת ישראל, וכן בייצוג בהליכי מעצר, טרום הגשת כתב אישום, בהליכים של המרת כתב אישום (כופר וקנסות מנהליים), והליכי גילוי מרצון, כמו גם בניהול תיקים פלילים בכל הערכאות המשפטיות.

השארת תגובה