מאמר בדיני מיסים

פתיחת עסק במס הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי – צעדים ראשונים מול רשויות המס

ההחלטה להיות עצמאי ולפתוח עסק משלך היא החלטה משמעותית. עם קבלת ההחלטה, עליך לדעת מספר כללים חשובים באשר לאופן ההתנהלות מול רשויות המס-מס הכנסה ומע”מ- ומול המוסד לביטוח לאומי, בהם נעסוק במדריך זה.
מומלץ, כבר מראשית הדרך, להיעזר באיש מקצוע לשם מילוי החובות הפרוצדוראליות של פתיחת התיקים, ניהול הספרים והדיווחים. היתרון בשירותים מקצועיים של עורך דין וכלכלן הוא שמעבר לכך מקבל הלקוח ייעוץ וליווי באשר להשלכות המס הרלוונטיות לפעילותו העסקית לשם תכנון נכון של התנהלות העסק וצמצום נטל המס, והערכה מושכלת של הסיכויים והסיכונים הכלכליים של הפעילות. סיוע של משפטן וכלכלן מאפשר לתרגם את התוכית העסקית למערכת של חוזים מול הלקוחות, הספקים והעובדים, ולקבל טיפול מקצועי מקיף מול הרשויות לשם הצלחת העסק.

פתיחת עסק במס הכנסה מע"מ והמוסד לביטוח לאומי

פתיחת תיק
מס הכנסה:
עם תחילת פעילותך העצמאית, כבעל עסק או משלח יד עליך להודיע על כך בכתב לפקיד השומה באזור בו מתנהלת הפעילות, לא יאוחר מיום פתיחת העסק או תחילת העיסוק במשלח היד.
בהודעה לפקיד השומה יש למסור את הפרטים הבאים: שם מלא, מספר זהות, כתובת פרטית, מהות העיסוק, כתובת העסק, מספר הטלפון, תאריך פתיחת העסק, שם העסק ומספר עוסק במע”מ.
באפשרותך לפנות למשרד השומה ולמלא את טופס ‎5329 – דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה, הכולל את הפרטים הדרושים לפתיחת התיק.
לאחר שייפתח תיקך במשרד השומה, פקיד השומה ישלח אליך פנקס מקדמות. באמצעות השוברים עליך לדווח בכל 15 לחודש על מחזור עסקאותיך ולשלם מקדמה על חשבון המס על פי השיעור שייקבע בפנקס. המס הסופי ייקבע בהתאם לדו”ח השנתי (ראה להלן)

מע”מ:
במקביל, עלייך לפתוח תיק עוסק במשרדי מע”מ באזור בו מתנהלת הפעילות העסקית. המסמכים הדרושים לצורך רישום כעוסק יחיד: טופס רישום 821, תעודת זהות, צילום חוזה קנייה/שכירות של מקום העסק, אסמכתא על קיום חשבון בנק של העוסק, מסמכים נוספים המעידים על הקמת העסק ופעילותו.
לעוסק בתחילת דרכו העצמאית קיימים 2 סוגים של תיקי עוסק :
עוסק פטור : עד תקרת מחזור עסקאות של 99,006 ₪ בשנה. הכללים החלים על עוסק כזה הם, כדלקמן:

  1. פטור מתשלום מס ומהגשת דו”חות חודשיים.
  2. חייב בהגשת הצהרה פעם בשנה עד ה- 31 בינואר על מחזור העסקאות בשנה הקלנדרית שחלפה.
  3. לא רשאי להוציא חשבוניות מס אלא קבלות בגין עסקאותיו.
  4. לא רשאי לנכות מס תשומות הכלול בחשבוניות המס שהוצאו לו.

חשוב ! אם סווגת כ”עוסק פטור”, אך מחזור העסקאות שלך עלה על ה”הסכום הקובע”, עליך לגשת למשרד מע”מ האזורי, על מנת לשנות את מעמדך ל”עוסק מורשה”.

עוסק מורשה : מעל תקרה כזו או בעל עיסוק ע”פ רשימה סגורה (למשל, עורך דין, רואה חשבון, רופא ושמאי)- חייב בדיווח תקופתי על מע”מ מהכנסותיו בקיזוז מע”מ מהוצאותיו המוכרות.

קבלת אישור על הרישום כעוסק מורשה:

  1. בתום הליך הרישום תונפק תעודת עוסק מורשה זמנית, ובנוסף תשלח תעודת עוסק מורשה מקורית מבית הדפוס באמצעות הדואר.
  2.  בתום הליך הרישום תקבל הסבר אם עליך לדווח פעם בחודש או פעם בחודשיים לפי גובה מחזור העסקאות, וכן טופס לתשלום המע”מ לדיווח הראשון.
  3. ניתן לקבל קוד משתמש וסיסמה אישית לדיווח ותשלום באמצעות האינטרנט.

המוסד לביטוח לאומי:
חוק הביטוח הלאומי רואה בך “עובד עצמאי” אם אתה נמנה עם אחד מאלה:

  •  מי שעוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות.
  • מי שהכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו עולה על 50% אחוז מהשכר הממוצע.
  • מי שעוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע, והכנסתו עולה על 15% אחוז מהשכר הממוצע.

עצמאי שאינו עונה על אחד מהתנאים הנ”ל הינו “עצמאי שאינו עונה להגדרה” ולענין חובת התשלום והזכאות לקצבאות ייחשב כבעל הכנסה שלא מעבודה.
מי שעונה על אחד מהתנאים הנ”ל חייב להירשם מיד בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו, והוא נחשב כ”עובד עצמאי” החייב לשלם את דמי הביטוח בעד עצמו. גובה התשלום מושפע מגילו של המבוטח העצמאי – אם מלאו לו 18 ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה מעבודה – ומהכנסות המבוטח.
לשם הרישום עליך למלא טופס דין וחשבון רב שנתי (טופס 6101), ולשלוח אותו לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריך. באפשרותך גם להעביר לביטוח הלאומי הודעה בכתב, שממנה משתמע שאתה עובד עצמאי בהתאם לנדרש בחוק.
לאחר הגשת הטופס או מתן ההודעה בכתב תקבל פנקס תשלומים (מקדמות) מהמוסד ביטוח לאומי אותו ניתן לשלם בהוראת קבע, באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי או מידי חודש באמצעות שובר בבנק. גובה המקדמה החודשית נקבע בהתאם להצהרתך על הכנסותיך הצפויות בטופס הדין וחשבון שנתי.המקדמות אותם תשלם הם מקדמות על החשבון. החישוב הסופי עם המוסד לביטוח לאומי יעשה לאחר הגשת הדוח השנתי למס הכנסה. מס הכנסה מעביר למוסד לביטוח לאומי את נתוני הדוח ולאחר מכאן ביטוח לאומי ישלח לך מכתב על הפרשים. אם שילמת מקדמות גבוהות מידי תקבל חזרה לחשבון בנק שלך החזרים מביטוח לאומי. אם שילמת פחות מידי תצטרך להשלים הפרשים. מומלץ בעת ההצהרה הראשונית למוסד לביטוח לאומי לציין סכום הכי קרוב לתחזית החודשית שלך בכדי למנוע הפרשים גבוהים בסוף השנה.

תחילת עבודה
על פי הוראות פקודת מס הכנסה וחוק מע”מ, חובה על כל בעל עסק ומשלח יד לנהל פנקסי חשבונות, מיד עם תחילת פעילות העסק, לפי הכללים וההוראות שקבע נציב מס הכנסה ובהתאם לסוג העסק או משלח היד. נישום או עוסק אשר לא ניהל פנקסי חשבונות בהתאם לכללים חשוף לפסילת ספריו ולסנקציות שונות המוטלות עליו בשל כך. להרחבה בעניין זה לחץ כאן.
בהתאם לסוג התיק (עוסק מורשה או עוסק פטור) ולאחר סיווג תחום העיסוק לאחת התוספות של הוראות ניהול הפנקסים ייקבע איזה ספרי חשבונות צריך לנהל, כיצד לתעד את הרישומים השוטפים, איזה רישומים צריכים להתבצע בסוף שנה ועוד מגוון רחב של נושאים החלים על העסק באופן ספציפי בהתאם לתוספת הרלוונטית. עליך להדפיס את תיעוד פנים בהתאם לסיווג שנקבע, כגון: חשבונית מס, קבלה, קופה רושמת, ספר הזמנות, ומלאי.
יש להקפיד לרשום כל תקבול (כגון: מזומן, שיק, שיק דחוי, מקדמה על חשבון, כרטיס אשראי) בספרי העסק מיד עם קבלתו.
אם אתה עוסק מורשה עליך להמציא ללקוח חשבונית מס על כל מכירה או מתן שירות. חשבונית מס משמשת כאסמכתא למקבל אותה, לצורך ניכוי מס תשומות. החשבונית מודפסת מראש בבית דפוס או בהדפסת מחשב שהופקה מתוכנה מורשית, וכוללת את כל הנתונים הבאים:
1. שם העוסק וכתובת העסק.
2. המילים ”עוסק מורשה”.
3. מס’ “עוסק מורשה”.
4. המילים ”חשבונית מס”.
5. המילה ”מקור” )על גבי מקור החשבונית בלבד).
6. מס’ החשבונית )מספר סידורי(.
7. תאריך הוצאת החשבונית.
עליך לציין בחשבונית המס את הפרטים הבאים:
1. שם הלקוח וכתובתו.
2. פירוט העסקה.
3. מספר ותאריך תעודת משלוח )כאשר יש צורך להוציא תעודת משלוח)
4. המחיר ללא המס, סכום המס בנפרד, והמחיר הכולל.
5. חתימת העוסק, או חתימת עורך החשבונית מטעמו.
עוסק שעובד מול לקוחות אשר חלה עליהם חובת ניכוי מס במקור, צריך לפנות לפקיד השומה על מנת לקבל אישור לפטור מניכוי מס במקור.

דיווחים תקופתיים של עוסק מורשה למע”מ
כאמור, תקופת הדיווח במע”מ של עוסק מורשה היא בת חודש או חודשיים, כפי שנקבע. בתוך 15 יום מתום תקופת הדיווח עליך להגיש את “הדו”ח התקופתי”.
בדו”ח התקופתי יש לכלול:
1. סך העסקאות החייבות (ללא מע”מ) בהתאם לחשבוניות המס שהוצאת באותה תקופה, גם אם העסקה טרם בוצעה, או אם התמורה טרם התקבלה.
2. סכום מס העסקאות הכולל.
3. סכום המס הכלול בתשומות העסק.
4. בשורה האחרונה, ”הסכום לתשלום”, רשום את ההפרש בין סכום מס העסקאות ובין סכום מס התשומות.
אם סכום מס העסקאות גבוה מסכום מס התשומות עליך להגיש את הדו”ח לתשלום. אם סכום מס התשומות גבוה מסכום מס העסקאות, מגיע לך הסכום העודף ועליך להגיש דו”ח להחזר.
דו”ח לתשלום ודו”ח להחזר עד “הסכום הקובע” יש להגיש באחד מסניפי בנק הדואר או באחד מהבנקים המסחריים, או ע”י מייצג, או באינטרנט, לאחר קבלת סיסמא בתחנה האזורית או במוקד שרות לקוחות.
במסגרת תיקון מס’ 37 לחוק מס ערך מוסף, התשל”ו- 1975 , שונה חוק מס ערך מוסף בכל הנוגע לאופן הדיווח התקופתי. בהתאם לתיקון, נדרשים עוסקים מסוימים לדווח באופן מפורט על עסקאותיהם והתשומות ששימשו לביצוען. בדיווח המפורט באופן מקוון (on-line) יכלול העוסק מידע מפורט על העסקאות והתשומות הנוגעות לתקופת הדיווח.
בשנת 2016, חלה חובת הדיווח המפורט על עוסקים, מלכ”רים ומוסדות כספיים, כמפורט להלן:
1. עוסקים שחלה עליהם החובה לנהל פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה מכוח הוראות ניהול פנקסי חשבונות.
2. עוסקים שמחזור עסקאותיהם עולה על 1,500,000 ₪ ונתקיים לגביהם אחד מאלה :
א. הם חייבים לפי כל דין בהכנת מאזן, וכן במינוי רואה חשבון מבקר, או מבקר אחר.
ב. הם רשומים כשותפות לפי חוק מע”מ או כמספר עוסקים אשר ביקשו להירשם כאחד, כאמור בסעיף 56, ולגבי אחד השותפים , או אחד העוסקים , לפי העניין התקיים האמור בפסקת משנה א .
3. עוסקים שמחזור עסקאותיהם עולה על 2,500,000 ₪ .
4. מלכ”רים אשר מחזורם השנתי לשנת 2014 עולה על 20 מיליון ₪.
5. מוסדות כספיים אשר מחזורם לשנת 2014 עולה על 4 מיליון ₪.
בהתאם לתקנות שאושרו בשנת 2015 ונכנסו לתוקף החל ב- 1.1.2016, עוסקים החייבים בהגשת דוח מפורט לרשות המסים על פי חוק מע”מ, יחויבו להגיש את הדוח התקופתי באופן מקוון בלבד, ולא תתאפשר הגשת דוחות תקופתיים באמצעות שוברים, כפי שהיה נהוג עד כה.
במסגרת התקנות נקבעו הוראות המסדירות את האפשרות להגיש דוח באופן מקוון גם לעוסקים אחרים, שאינם חייבים בהגשת דוח מפורט, אם מעוניינים בכך.
לצורך עידוד השימוש במנגנון הדיווח והתשלום המקוונים, נקבע כי עוסקים המדווחים והמשלמים באופן מקוון, יוכלו לדווח ולשלם לא יאוחר מיום ה-19 לחודש. עוסקים שבוחרים שלא לשלם באופן מקוון, ידווחו לא יאוחר מיום ה-15 לחודש ויוכלו לשלם בתוך שני ימי עסקים, מהמועד האמור.

דו”ח שנתי למס הכנסה
שנת מס מתחילה ב-‎1 בינואר ומסתיימת ב-‎31 בדצמבר.בתום שנת המס עליך למלא ולהגיש דו”ח שנתי על הכנסותיך והוצאותיך לשנת המס שהסתיימה, עד ה-‎30 לאפריל לאחר תום שנת המס.
אם הנך חייב בהגשת דוח באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של רשות המסים או מנהל/ת מערכת ספרים בשיטת החשבונאות הכפולה תוכל להגיש את הדו”ח עד ‎31 למאי, בשנה שלאחר תום שנת המס.
הדוח השנתי כולל את כל ההכנסות מעסק, משכורת, הכנסות פסיביות, ריבית, הכנסות מחו”ל, הכנסות בת הזוג וכו’. את הדוח השנתי יש לערוך על פי הכללים המצויים בפקודת מס הכנסה ותקנות מס הכנסה.
אם נבצר ממך להגיש את הדו”ח במועדים הנ”ל, עליך לפנות מראש בבקשה מנומקת לפקיד השומה בבקשת ארכה להגשת הדו”ח.

הצהרת הון
כעצמאי, תידרש אחת למספר שנים להגיש הצהרת הון הכוללת את כל הנכסים וההתחייבויות הקיימים בעסק ובמישור הפרטי, בארץ ובחו”ל .הצהרת ההון הינה כלי אשר רשויות המס נעזרים בו להעריך את הגידול בהון מהצהרה להצהרה. גידול מעבר להכנסותיך המדווחות בין תקופות הצהרות ההון יחייב הסבר.

בהתנהלות מול רשויות המס פקיד השומה אתם רשאים להיות מיוצגים על ידי איש מקצוע. כאמור בראשית הדברים, ההמלצה היא להסתייע בעורך דין וכלכלן הבקיא בתחום חשבונאות המס שיפשר לך התנהלות מקצועית מול הרשויות בפתיחת התיקים, בניהול הפנקסים והגשת הדיווחים התקופתיים והשנתיים. בנוסף, איש מקצוע כזה יספק לך תחת קורת גג אחת ייעוץ כלכלי ועסקי שוטף, ייצוג מול הרשויות השונות, תכנוני מס להקטנת נטל המס, עריכת חוזים והגנה בבתי משפט.

אודות המשרד

המידע המופיע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. 
עו”ד (כלכלן) ירון חיים הוא עו”ד לדיני מיסים בתל אביב. משרד בוטיק המטפל בהיבטים אזרחיים ופליליים של דיני המיסים: מס הכנסה, מע”מ, מיסוי מקרקעין, מכס, מיסוי בינלאומי, ומיסוי מוניציפאלי, וכן בדיני הביטוח הלאומי. המשרד עוסק בייעוץ ובייצוג של נישומים-עצמאיים, שכירים, מעסיקים, ותאגידים- בכל שלבי הדיון- שומה, השגה, וערעורים לבתי המשפט. בנוסף, עוסק המשרד בלווי חשודים בהליכי חקירה במס הכנסה, מע”מ, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון, המוסד לביטוח לאומי, ויחידות החקירה בעבירות כלכליות של משטרת ישראל, וכן בייצוג בהליכי מעצר, טרום הגשת כתב אישום, בהליכים של המרת כתב אישום (כופר וקנסות מנהליים), והליכי גילוי מרצון, כמו גם בניהול תיקים פלילים בכל הערכאות המשפטיות.

שיתוף כתבה:

כתבות קשורות

יש לך שאלה? צריך ייעוץ משפטי? בוא נדבר