עדכון חקיקה: החל מיום 1.1.2016 חובת דיווח על שימוש בחוות דעת

חובת דיווח על חוות דעת ונקיטה בעמדה הסותרת עמדה של רשות המיסים

ביום 30.11.2015 אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע”ו–2015, במסגרתו בוצע תיקון 215 לפקודת מס הכנסה. בתיקון 215 נקבע כי החל מיום 1.1.2016 חלה חובת דיווח על שימוש בחוות דעת, בשלושה מקרים:

  1. שכר הטרחה של היועץ תלוי בסכום יתרון המס של מקבל חוות הדעת, בתנאי, שגובה שכר הטרחה בגינו ניתנת חוות הדעת עולה על 100,000 ₪. התיקון מגדיר “חוות דעת” כחוות דעת בכתב, חתומה על ידי נותן חוות הדעת, שניתנה, במישרין או בעקיפין, ומאפשרת או נועדה לאפשר “יתרון מס”: (1) הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס או של סכום המקדמה או הימנעות מהמס. (2) הימנעות מחובה או מהתחייבות לנכות מס במקור או הוצאות, או להתחשב בהפסד. (3) דחייה של מועד תשלום המס.
  2. דיווח על “תכנון מדף”: (1) חוות הדעת בעלת תוכן אחיד בעיקרו, אשר ניתנה לשלושה נישומים לפחות בתוך תקופה של שנתיים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של מקבל חוות הדעת (נותן חוות דעת כזו חייב להודיע על כך למקבל שהוא המקבל השלישי ואליך. אי הודעה כאמור, נקבעה כעבירה ע”פ סעיף 215ב לפקודה, ודינו מאסר שנה או קנס). (2) נותן חוות הדעת מציע מיוזמתו מתן חוות דעת למקבל והמקבל חייב בחובת סודיות לגבי תכנה.
  3. דיווח על “עמדה הסותרת עמדה של רשות המסים”: חוות דעת העומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המיסים באינטרנט, עד תום שנת המס לגביה מוגש הדו”ח, בתנאי שיתרון המס הנובע ממנה עולה על 5 מיליון ₪ באותה שנת מס, או על 10 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנות מס לכל היותר .

יודגש, כי אדם לא יהיה חייב בדיווח במקרים בהם ניתנה חוות דעת במהלך קיום הליכי שומה, השגה או ערעור, לגבי סוגיות הנדונות באותם הליכים.

נישומים עליהם לא חלה חובת דיווח

  1. חובת דיווח זו לא תחול על “מוסד ציבורי” כמשמעו בסעיף 9(2) לפקודה.
  2. חובת הדיווח אינה חלה על יחיד או חבר בני אדם שהכנסתם, למעט הכנסה מרווח הון, אינה עולה על שלושה מיליון ₪ לשנת המס.
  3. חובת הדיווח אינה חלה על יחיד או חבר בני אדם שהכנסתו מרווח הון לא עלתה על מיליון וחצי ₪ בשנת המס, אם חוות הדעת ניתנה בקשר להכנסת רווח ההון.

אופן הדיווח

הדיווח בגין קבלת חוות דעת החייבת בדיווח יבוצע בדו”ח השנתי בטופס שיקבע המנהל (דיווח לא יידרש ממי שאינו חב בהגשת דו”ח שנתי), אך אין חובה להגיש את חוות הדעת לרשות המיסים. הדיווח יפרט רק את העובדה שהתקבלה חוות דעת, ציון הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת וסוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת (ניכויים, פחת, סיווג, הכנסה, סיווג הוצאה וכל סוגיה אחרת שיקבע המנהל).
במקרים בהם תינתן חוות דעת לאחר הגשת הדו”ח (לפי הוראות סעיף 131 או 166 לפקודת מס הכנסה) – חלה חובת דיווח על קבלתה תוך 60 יום מיום קבלתה.

התיקון יחול לגבי חוות דעת שתינתן מ-1 בינואר 2016 ואליך, ועל עמדה חייבת בדיווח שהובאה בדו”ח לשנת 2016 ואליך.
אדם שקיבל חוות דעת או נקט בעמדה הסותרת את עמדת רשות המסים ולא דיווח כאמור לעיל– יראוהו כמי שלא הגיש את הדוח לפי סעיף 131 או 166 לפקודה, לפי העניין. לעניין זה, יוזכר כי מלבד הסנקציות כגון קנסות, עיצומים כספיים, ריבית והצמדה, אי הגשת דוח לפי סעיפים 131 או 166 לפקודה מהווה גם עבירה פלילית אשר עלולה להביא לידי הטלת מאסר ו/או קנס.
במקביל, תוקנו באופן דומה גם חוקי המיסים העקיפים (מס ערך מוסף, בלו על הדלק, מכס, מס קנייה).

אודות המשרד

המידע המופיע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. 
עו”ד (כלכלן) ירון חיים הוא עו”ד לדיני מיסים בתל אביב. משרד בוטיק המטפל בהיבטים אזרחיים ופליליים של דיני המיסים: מס הכנסה, מע”מ, מיסוי מקרקעין, מכס, מיסוי בינלאומי, ומיסוי מוניציפאלי, וכן בדיני הביטוח הלאומי. המשרד עוסק בייעוץ ובייצוג של נישומים-עצמאיים, שכירים, מעסיקים, ותאגידים- בכל שלבי הדיון- שומה, השגה, וערעורים לבתי המשפט. בנוסף, עוסק המשרד בלווי חשודים בהליכי חקירה במס הכנסה, מע”מ, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון, המוסד לביטוח לאומי, ויחידות החקירה בעבירות כלכליות של משטרת ישראל, וכן בייצוג בהליכי מעצר, טרום הגשת כתב אישום, בהליכים של המרת כתב אישום (כופר וקנסות מנהליים), והליכי גילוי מרצון, כמו גם בניהול תיקים פלילים בכל הערכאות המשפטיות.

שיתוף כתבה:

כתבות קשורות

יש לך שאלה? צריך ייעוץ משפטי? בוא נדבר