כדי לסייע למשק להתמודד עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, יצאה הממשלה בתכניות כלכליות נרחבות במטרה לפרוס רשת ביטחון סוציאלית על ציבור העצמאים ולהבטיח המשכיות של עסקיהם.
לנוכח ריבוי מענקי הקורונה ומקורותיהם הנורמטיביים, קצרה היריעה מלשרטט במסגרת זו את מפת המענקים הסבוכה. נקצר ונאמר שהמדובר, בין היתר, במענקי סיוע ובמענקי השתתפות בהוצאות קבועות לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה שניתנו במחזורים דו-חודשיים בתקופה שבין מרץ 2020 ועד יוני 2021. המסגרת הנורמטיבית הוסדרה בתיקונים שונים לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס”ח-2007.
המטרה של מאמר זה היא להמחיש את העיוותים של המענקים שנוצרו עקב מנגנון הפיצוי של “הכל או לא כלום”. בהתאם למנגנון קשיח זה נקבע בהוראות השונות כי המענק יינתן בגין ירידה במחזור העסק באחוז מסויים (25% או 40%) ומעלה, כשמתחת לאחוז זה לא יינתן המענק. המנגנון נועד להקל על העצמאים ולאפשר פיצוי מהיר על פי נוסחה כוללת, אחידה ופשוטה של השוואת מחוזרי העסקאות בחודשים הרלוונטיים לתקופה המקבילה בשנת 2019. ירידה באחוז הנדרש ומעלה תזכה במלוא המענק וירידה קטנה מהאחוז הנדרש לא תזכה לשום פיצוי.
אולם, מנגנון זה בא על חשבון האינטרס של מתן פיצוי אמת בגין הנזק האמיתי שנגרם לעסק עקב התפשטות נגיף הקורונה והאמצעים השונים שקבעה הממשלה לצורך התמודדות עם המגפה.
כידוע, המס שמשיתה המדינה על אזרחיה מוטל על הנישומים בהתאם לקריטריון של היכולת הכלכלית. מס אמת, הוגן וצודק יוטל בשיעורים שונים על נישומים בעלי יכולת כלכלית שונה ובשיעור שווה על נישומים בעלי אותה יכולת כלכלית. המידה המרבית של הוגנות וצדק תושג באמצעות מדידת היכולת הכלכלית בהתאם לסך כל העושר (זרמי הכניסה של יחידות עושר פחות זרמי היציאה של יחידות עושר) לאורך כל ימי חייו של הנישום. אולם, המתנה עד לסיום חייו של הנישום אינה סבירה, ונדרשת שיטת מדידה שתפלג בצורה מלאכותית את הפעילויות הכלכליות של האדם לתקופת זמן מוגדרות. באופן שרירותי מפלגת שיטת המס את מהלך הפעילויות הכלכליות של הנישום לתקופת זמן מוגדרת, בדרך כלל, של 12 חודשים, התואמת את השנה הקלנדרית שתחילתה ביום 1 לינואר וסיומה ביום 31 לדצמבר. ההנחה המוכחת היא כי פילוג כזה יוצר עיוותים במדידת היכולת הכלכלית, וככל שתקוצר התקופה מידת העיוותים תגדל ותעמיק. זאת בשל האקראיות של זרמי הכניסה/היציאה של יחידות העושר. במילים פשוטות, מדידת היכולת הכלכלית של הנישום בתקופה מסוימת לא מביאה בחשבון את היכולת הכלכלית של אותו נישום בתקופות קודמות ומאוחרות.
בדומה, מנגנון של פיצוי אמת הוגן וצודק צריך לפצות בשיעורים שונים בהתאם למידת הפגיעה ביכולת הכלכלית שנגרמה לניזוקים ובשיעור שווה בגין פגיעה דומה, תוך ניטרול אלמנטים של שרירות ואקריות הנובעים מתקופת המדידה של הפגיעה.
מנגנון המענקים השונים שנקבעו בתקופת הקורונה הפרו באופן בוטה מושכלות יסוד במדיניות מיסים ורווחה כפי שניתן להדגים במספר דוגמאות פשוטות. ניקח ארבעה נישומים שמחזור עסקאותיהם בשנת הבסיס היה זהה, נניח 6,000 ש”ח. עוד נניח לשם הפשטות כי אחוז הירידה הנדרש עומד על 40% במחזור דו חודשי וכי גובה המענק עומד על 200 ש”ח לחודשיים:
נישום א’ זכה לפיצוי של מלוא המענקים בגובה של 1,200 ש”ח בשנת 2020, שכן בכל מחזורי הדיווח נרשמה אצלו ירידה של 40% במחזורים. נישום ב’ שמצבו כמעט זהה לא זכה לשום מענק בשל מנגנון “הכל או לא כלום”, שכן נרשמה אצלו בכל מחזור דיווח רק ירידה של 39.9%. בשנת 2020, הרוויח נישום ב’ רק 6 ₪ יותר מאשר נישום א’, אך הפסיד 1,200 ₪ של מענקים.
אבסורד גדול יותר נרשם אצל נישום ג’ שהירידה במחזור עסקאותיו בשנת 2020 גדול הרבה יותר מאשר אצל נישום א’ (5,399 ש”ח לעומת 2,400 ש”ח) אך נישום ג’ זכה לסכום מענקים נמוך יותר מאשר נישום א’ (1,000 ש”ח לעומת 1,200 ש”ח).
האבסורד הקיצוני ביותר הוא אצל נישום ד’ שהירידה במחזור עסקאותיו היא מלאה (100% ירידה) אך הוא יזכה למענק אחד בגובה 200 ש”ח בשל פילוג מנגנון הפיצוי למחזורים דו חודשיים. העובדה שנישום ד’ קיבל את מלוא הכנסתו השנתית בחודשים מאי-יוני 2019 הפכה לעובדה מכרעת לעניין הפיצוי בשנת 2020, ועל אף שמצבו קשה הרבה יותר מאשר נישום א’ (ירידה במחזורים של 6,000 ש”ח לעומת 2,400 ש”ח), נישום א’ יקבל פיצוי גבוה הרבה יותר (200 ₪ לעומת 1,200 ₪).
המדובר בדוגמות הממחישות היטב את המנגנון השרירותי שנקבע. במציאות קיימת קשת רחבה הרבה יותר של מקרים שבהם נגרמו עיוותים רבים למגזר העצמאים ובעלי העסקים בתקופת התפשטות הקורונה בשל מנגנון הפיצוי הכושל שנבחר.
חשוב לציין, כי מנגנון הפיצוי מכוחו של חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ”א-1961 קובע, בין היתר, פיצוי לפי “מסלול המחזורים”. בפסיקה נקבע כי במסלול זה מניח המחוקק קשר בין אירועי לחימה מתמשכים (המכונים, לעיתים, “מלחמה” או “מבצע”) לבין צמצום הפעילות העסקית וירידה במחזורי העסקים באותה תקופה. מדובר במעין הנחה עובדתית הממלאת אחר מבחן הקשר הסיבתי הקבוע בחוק. אך חזקה זו ניתנת לסתירה הן על ידי פקידי השומה והן על ידי הניזוקים, וניתן להצביע על סיבות חלופיות לירידה במחזוריו של עסק מסוים או להסביר את הפגיעה בעסק באמצעים אחרים במסגרת מנגנוני השגה שנקבעו בחוק.
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון ביום 12.1.2022 (בג”ץ 7901/21 העמותה לצמצום פערים חברתיים – הבית החברתי נ’ שר האוצר) נמנע בית המשפט מלבחון היבטים שונים של הדרישות להשבת מענקי הסיוע שניתנו לעצמאים ושכירים בעלי שליטה. זאת מן הטעם שבעת מתן פסק הדין טרם הוצאו הודעות לחיוב הנישומים בהשבת המענקים בשל הדחייה שנקבעה עד ליום 31.3.22. עם זאת, כבר בשלב זה מעוררת סוגיית ההשבה העומדת על הפרק שורה של שאלות בעיקר בנוגע לאופן שבו יטופלו המענקים בדו”ח השנתי של שנת 2020. סביר להניח, כי לאחר פקיעת מועד הדחייה יגלו עצמאים רבים במשק דרישות השבה של עשרות אלפי שקלים, ומומלץ לפנות ליעוץ מסודר של משרדנו המתמחה בדיני מיסים בטרם נקיטת פעולה מול רשות המיסים.
