דמי ביטוח לאומי של תושב ישראל העובד אצל מעסיק זר

יציאתו של תושב ישראל לחו”ל לצורכי עבודה אצל מעסיק זר מעוררת מספר שאלות בנוגע לחובתו לשלם דמי ביטוח לאומי בארץ, ולדווח על הכנסותיו בחו”ל למוסד לביטוח לאומי.
לאחרונה, דן בסוגיה בית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין בעבל (ארצי) 10820-09-17 המוסד לביטוח לאומי – אריה מיזל (ניתן ביום 30.7.2019).
בפסק הדין דן בית הדין בעניינו של מר מיזל, אשר ביקש לצאת את ישראל בסוף שנת 2008, על מנת לעבוד כמנהל שיווק בחברה זרה ברומניה. מספר חודשים לאחר יציאתו, באפריל 2009, פנה מר מיזל באמצעות יועץ מס מטעמו לביטוח הלאומי והגיש טופס ‘שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו”ל’. בטופס זה הצהיר מר מיזל על יציאתו לעבוד ברומניה בתחילת כל שבוע, ועל חזרה לישראל בסופי השבוע. מר מיזל סימן בטופס כי הוא בעל דירה בארץ, כי הוא משלם מס הכנסה בארץ כתושב ישראל, וכי אשתו וילדיו הקטינים אינם מצטרפים אליו לנסיעות לחו”ל.
במכתב התשובה מהמוסד לביטוח לאומי מחודש מאי 2009 הודיע לו המוסד, כי בהתאם להצהרותיו בטופס הוא תושב ישראל, וכי סיווגו הוא כמי שאינו עובד, כך שהוא נדרש לשלם דמי ביטוח מינימליים של כ-1,800 ₪ לשנה.
מר מיזל לא דיווח למוסד לביטוח לאומי על הכנסותיו בחו”ל. אולם, בעצת יועץ המס ובאמצעותו, הגיש מר מיזל לפקיד השומה דיווחים על הכנסותיו לשנות המס 2009-2010. בהתאם לפרוצדורות הקיימות, העביר פקיד השומה במהלך שנת 2010 ושנת 2011 את נתוני הדיווחים למוסד לביטוח לאומי.
כעבור למעלה משלוש שנים, בשנת 2014, פנה המוסד לביטוח לאומי והודיע למר מיזל שהחל בבירור מעמדו כשכיר, לאור השומות שהתקבלו מפקיד השומה. מר מיזל נמנע מלהשיב למכתב, והמוסד לביטוח לאומי פנה אליו בשנית במהלך שנת 2015. הפעם הודיע לו המוסד כי בהתאם לנתונים שהתקבלו מפקיד השומה, נערך לו חישוב חוזר של דמי הביטוח הלאומי לשנים 2009-2010, שלפיו הוא נדרש לשלם דמי ביטוח בסך של 259,490 ₪.
מר מיזל, מצדו, פנה אל בית הדין האזורי לעבודה בתביעה להורות למוסד להימנע מגביית החוב שיוחס לו. טענתו הייתה כי הסתמך על מכתב התשובה שהתקבל מהמוסד במאי 2009, שבו הודע לו כי הוא חייב בדמי ביטוח מינימליים. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה וביטל את החוב.
בערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי לבית הדין הארצי לעבודה נקבע, כי מר מיזל ישלם את מלוא קרן דמי הביטוח, בסך של 161,168 ₪, תוך שביטל את רכיב הקנסות והריביות שצבר החוב המקורי. כמו כן, קבע בית הארצי לעבודה כי קיימת חובה על תושב ישראל היוצא לעבוד אצל מעסיק זר בחו”ל כשכיר, לדווח על הכנסותיו למוסד בכל שנת מס. בכל מקרה, גם ללא דיווח שכזה, רשאי המוסד להסתמך על הנתונים המתקבלים מרשויות המס, ולחייב תושב ישראל במצב כזה בדמי ביטוח בהתאם להכנסותיו.
המדובר בשיעור דמי ביטוח לאומי של כ-15% מגובה ההכנסה החייבת מכל המקורות בארץ ובחו”ל, לרבות הכנסות שאינן מעבודה, כגון ריבית ודמי שכירות. התוצאה היא כי מי שעובד בחו”ל אצל מעסיק זר, נדרש לשלם דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר מאשר שכירים המועסקים בישראל. אולם, מי שעובד בחו”ל לא יהיה זכאי לאותן קצבאות, להן זכאי עובד שכיר בארץ. העובד בחו”ל לא יהיה זכאי לגמלת פגיעה בעבודה, לדמי לידה או לזכויות במקרים של אבטלה ופשיטת רגל. אם מדובר בעבודה במדינה שאינה מדינת אמנה (הכוונה היא ל-15 מדינות עמן נחתמה אמנה לביטחון סוציאלי, ראה במאמר קודם: “ישראלים בחו”ל-הזכויות והחובות מול המוסד לביטוח לאומי”), תשלום דמי ביטוח לאומי בחו”ל אינו פוטר מתשלום דמי ביטוח בארץ, ולא קיים כל מנגנון לזיכוי בישראל בגין התשלום בחו”ל.
פסק הדין החדש בעניינו של מר מיזל הבהיר חד-משמעית כי תשלום דמי ביטוח מינימליים בארץ אינו מספיק. תושב ישראל אשר יוצא לעבוד כשכיר אצל מעסיק זר בחו”ל צריך לשלם דמי ביטוח לאומי בהתאם לגובה הכנסותיו, ובית הדין אף קבע כי קיימת חובה להגיש דיווחים על ההכנסות ישירות למוסד לביטוח לאומי. תשלום דמי ביטוח בשיעור מינימלי דווקא עשוי להיתפס כהצהרה של המבוטח כי הוא תושב ישראל, ועל כן יהיה קשה לטעון אחרת כאשר מוגשת דרישת תשלום על מלוא ההכנסה (ראה במאמר קודם: ישראלים בחו”ל-תשלום דמי ביטוח לאומי בארץ”).

.
המקרה של מר מיזל, ביחוד לאור פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, ממחיש את הצורך לפנות לעורך דין מומחה בדיני הביטוח הלאומי ובמיסוי בינלאומי, על מנת להתייעץ בטרם יציאה להליך של רילוקיישן.
הסתמכות על עצות של רואי חשבון ויועצי מס אינה מספיקה ואף עלולה לגרום נזק המסתכם במאות אלפי שקלים. בוודאי שאין להסתמך על עצות או הוראות של פקידי הביטוח הלאומי מבלי לבחון את הדברים באמצעות איש מקצוע מטעם המבוטח.
חשוב להבהיר כי קביעת תושבות היא שאלה משפטית עובדתית ויש לבחון אותה בסיוע של עורך דין, וזאת במטרה לקבוע ולבסס את עיתוי ניתוק התושבות.
משרדנו מתמחה בטיפול בישראלים היוצאים את ישראל להליכי רילוקיישן בחו”ל, ורשם הצלחות רבות בניהול הלכי ניתוק תושבות במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי.

תושב ישראל-עבודה בחו”ל אצל מעסיק זר

אודות המשרד

המידע המופיע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר. 
עו”ד (כלכלן) ירון חיים הוא עו”ד לדיני מיסים בתל אביב. משרד בוטיק המטפל בהיבטים אזרחיים ופליליים של דיני המיסים: מס הכנסה, מע”מ, מיסוי מקרקעין, מכס, מיסוי בינלאומי, ומיסוי מוניציפאלי, וכן בדיני הביטוח הלאומי. המשרד עוסק בייעוץ ובייצוג של נישומים-עצמאיים, שכירים, מעסיקים, ותאגידים- בכל שלבי הדיון- שומה, השגה, וערעורים לבתי המשפט. בנוסף, עוסק המשרד בלווי חשודים בהליכי חקירה במס הכנסה, מע”מ, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון, המוסד לביטוח לאומי, ויחידות החקירה בעבירות כלכליות של משטרת ישראל, וכן בייצוג בהליכי מעצר, טרום הגשת כתב אישום, בהליכים של המרת כתב אישום (כופר וקנסות מנהליים), והליכי גילוי מרצון, כמו גם בניהול תיקים פלילים בכל הערכאות המשפטיות.

שיתוף כתבה:

כתבות קשורות

יש לך שאלה? צריך ייעוץ משפטי? בוא נדבר