הוצאה מוכרת במס הכנסה
בסיס מס הכנסה הוא “ההכנסה החייבת” בשנת המס ולא תזרים ההכנסות ברוטו של העסק. כלומר, מהכנסות ברוטו רשאי בעל העסק לנכות את ההוצאות המוכרות, לשם חישוב ההכנסה השנתית נטו של העסק, קרי הרווח. על ההכנסה השנתית נטו ישלם בעל העסק מס הכנסה, וכן בהתאם לשומה הסופית שתקבע לו גם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות למוסד לביטוח לאומי. לכן, ברור שככל שיותרו לעסק הוצאות מוכרות בסכום גבוה יותר, כך תקטן ההכנסה נטו, ובהתאם שיעורי מס הכנסה וסכומי המס. כמו כן ככל שהכנסה נטו תקטן, דמי הביטוח הלאומי, ומס הבריאות שישלם בעל העסק יהיו נמוכים יותר.
תשומות במע”מ
בשונה ממס הכנסה, תקופת השומה במע”מ אינה נפרסת על פני שנה שלמה אלא על תקופה קצרה יותר. הדו”ח התקופתי של מרבית העוסקים הוא חודשי (עוסק עם מחזור נמוך יחסית – חודשיים). העוסק מדווח על מכלול עסקותיו החייבות במס, ומעביר לרשויות המס את המע”מ ששילמו לקוחותיו (17% מסכום העסקה), פחות הסכומים ששילם לפירמות אחרות כמס-תשומות (17% מסכום הוצאות העסק על קניות או שירותים שניתנו לעסק). גם כאן ברור, כי ככל שלעסק תשומות בסכום גבוה, כך הסכום שיעביר בעל העסק לרשויות יהיה נמוך יותר.
חשוב לזכור כי לשם הכרה בהוצאות לצורכי מס הכנסה ובתשומות העסק לצורכי מע”מ יש להצטייד בחשבונית מס אותה יש לך לתעד בספרי העסק לשם הצגתה לרשויות (או לרואה החשבון/יועץ המס).
מהן הוצאות מוכרת לצורכי מס הכנסה ?
כללי
נישום זכאי לנכות את כלל הוצאותיו שהוצאו לצורך ייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד. משמעותו של כלל זה, כי לצורכי חישוב ההכנסה החייבת השנתית (ההכנסה “נטו”, הרווח) רשאי הנישום לנכות כל הוצאה עסקית, להבדיל מהוצאה לצריכתו הפרטית, כל עוד אינה כוללת רכיב של חסכון/השקעה לשנים עתידיות.
ניתן לשרטט תרשים זרימה יעיל בדבר הכללים הבסיסיים לניכוי הוצאות.:
מתרשים פשוט זה עולה כי שכר הדירה השנתי של בית העסק, תשלומי החשמל במהלך השנה, תשלומי חשבונות הטלפון והאינטרנט בבית העסק, ארנונה על בית העסק, דואר, הובלות ומשלוחים, הוצאות החזקת העסק במהלך השנה (חומרי ניקוי, שמירה וכ”ו), פרמיית ביטוח מקצועי לשנה, ביטוח בית העסק, הוצאות להנהלת חשבונות, רואי חשבון או יועצי מס, יותרו כולם בניכוי שוטף בשנת המס שבה הוצאו כהוצאות עסקיות. כך גם הוצאות להשתלמות מקצועית, לצורך שמירה על רמת הידע המקצועי, אך לא הוצאות לרכישת השכלה אקדמית נוספת או מקצוע חדש, שכן אז מדובר בהוצאות שיש בהם רכיב של השקעה לשנים הבאות. כך גם הוצאות לתיקונים של בית העסק או של נכסים קבועים ששימשו לייצור ההכנסה, אך לא הוצאות להשבחת בית העסק או הנכסים הקובעים, שכן גם כאן המדובר בהוצאות עם רכיב של השקעה לשנים הבאות.
הוצאה מעורבת
אחת הבעיות העיקריות בסוגיית ניכוי הוצאות היא שאלת הניכוי של הוצאה מעורבת, שהרי הנישום יכול להוציא הוצאה המשמשת הן לצורך פרטי והן לצורך עסקי, או הוצאה המשמשת הן לייצור ההכנסה בשנה השוטפת והן לייצור הכנסות בשנים עתידיות (רכיב של חסכון/השקעה). כך למשל, נישום היוצא לנסיעת עסקים בחו”ל כשהוא מלווה ברעייתו. ברור כי ההוצאה שהוציא הנישום על הנסיעה של אשתו היא הוצאה פרטית שאסור לנכות. דוגמה נוספת היא הוצאה שהוציא הנישום בשנה השוטפת ועשויה לייצר לו הכנסות גם בשנים הבאות, למשל רכישת נכס קבוע לעסק באמצעותו ייצר הנישום את המלאי העסקי במשך מספר שנים.
במשך שנים רבות החזיקו רשויות המס בעמדה לפיה הוצאה מעורבת לא תתור בניכוי, שכן הוצאה כזו אינה הוצאה שיצאה בייצור ההכנסה בשנת המס, “ולשם כך בלבד”.
עם השנים, המגמה המסתמנת בפסיקה של בתי המשפט היא של ניתוח מהותי-כלכלי של סוגיות מס בתחום ניכוי הוצאות המתירה בניכוי את הרכיב העסקי השוטף של ההוצאה המעורבת, כל עוד ניתן להפריד בין רכיבי ההוצאה. במקרים מתאימים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום המיסים על מנת לבחון את הכדאיות להביא את עמדת רשויות המס לערכאות משפטיות.
הפרדה בין רכיב עסקי לרכיב פרטי בתקנות מס הכנסה
ישנן הוצאות מעורבות שמחוקק המשנה קבע לגביהן מהו הרכיב העסקי שיותר לנישום בניכוי. כך למשל, קובעות תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) אומדן באשר להיקף הוצאות הרכב המותרות בניכוי כהוצאה עסקית, כאשר ברכב נעשה שימוש לצרכים עסקים ופרטיים. לרוב, יותר בניכוי שיעור של 45% מהוצאות אחזקת הרכב- דלק, טיפולים, תיקונים, רחיצה, ביטוח חובה, ביטוח מקיף או צג ג’, רישיון רכב, חניה שאינה קבועה בסמוך לבית העסק.
עם זאת, קנס על חניה במקום אסור לא יותר בניכוי וזאת משיקולים עקרוניים שלא להתיר בניכוי הוצאות בלתי חוקיות.
חשוב לציין, כי בפסיקה נקבע כי הנישום רשאי לסתור את האומדן ולהוכיח את החלוקה בפועל של הנסיעות הפרטיות לעומת הנסיעות העסקיות. כיום, טכנולוגיית ה-G.P.S שבה נעשה שימוש בהתקנים כגון איתורן או פוינטר מאפשרת פילוג אמיתי ומדויק בין הנסיעות העסקיות ובין הנסיעות הפרטיות, והנישום רשאי לדרוש ניכוי הוצאות על-פי השימוש העסקי שנעשה בפועל. גם כאן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום המיסים על מנת לבחון את הכדאיות להביא לבחינה משפטית סירוב של רשויות המס להכיר בחלוקה בפועל בין הרכיבים.
דוגמה נוספת הן תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) העוסקות במגוון הוצאות כמפורט בטבלה:
ההוצאה | שיעור הניכוי המותר | הערות |
כיבוד קל-שתייה קרה או חמה, עוגיות, וכיוצא באלה. | 80% מההוצאות | כיבוד המוגש בבית העסק. |
מתנות | 210 ₪ לאדם בארץ, 15 $ לאדם בחו”ל | נדרש רישום פרטי זיהוי של מקבל המתנה, מקום הנתינה, והצגת קבלות לאימות ההוצאה. |
ביגוד | 80% מההוצאה. אם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה-מלוא ההוצאה. | ביגוד- בגדים לרבות נעליים שנועדו לצורכי עבודה. נדרש סימן זיהוי של העסק או חובה בדין ללבוש את הביגוד (ביגוד מגן). |
הוצאות החזקת טלפון שאינו נייד בבית המגורים | 1. אם סכום ההוצאה נמוך מ – 23,900 ₪- סכום ההוצאה המוכרת מעל 2,400 ₪ או 80% מההוצאה לפי הנמוך. 2 . אם סכום ההוצאה עולה על 23,900 ₪ סכום ההוצאה המוכרת מעל 4,800 ₪. | נדרש להוכיח לגבי החזקת טלפון במקום מגוריו של הנישום, כי בית המגורים שימש את עיקר עסקו או משלח ידו של הנישום. |
כרטיס טיסה | -מחלקת תיירים – 100% ממחיר הכרטיס -מחלקת עסקים או מחלקה ראשונה- 100% ממחיר כרטיס במחלקת עסקים. | נדרש להוכיח שהנסיעה לחו”ל הכרחית לייצור ההכנסה. |
לינה בחו”ל | עד 90 לינות לנסיעה – שבע לינות ראשונות- כל הוצאות הלינה מוכרות. – החל מהלינה השמינית: א. לינה שעלותה נמוכה מ-117$-כל הוצאות הלינה ב.לינה שעלותה גבוה מ-117$- סכום של 117-$200$ מעל 90 לינות לנסיעה סכום הלינה בפועל, אך לא יותר מ-117$ ללינה. | שהייה בחו”ל שהיא הכרחית לייצור ההכנסה. במדינות הבאות ניתן להגדיל ב-25% את סכום הוצאות הלינה המותרות בניכוי: אוסטריה, יוון, אוסטרליה, יפן, איטליה, לוקסמבורג, איסלנד, נורווגיה, אירלנד, ספרד, אנגולה, עומאן, בלגיה, פינלנד, גרמניה, צרפת, דובאי, קאטר, דנמרק, קוריאה, הולנד, קמרון, הונג קונג, קנדה, בריטניה, שבדיה, טיוואן, שוויץ. |
הוצאות אחרות בחו”ל | – אם נדרשו הוצאות עבור לינה- סכום מקסימאלי של 75$ ליום. -אם לא נדרשו הוצאות בשל לינה- סכום מקסימאלי של 125$ ליום. | הנסיעה והשהייה בחו”ל הכרחיים לייצור ההכנסה |
שכירת רכב בחו”ל | סכום מקסימאלי של 59 $ ליום. | הנסיעה והשהייה בחו”ל הכרחיים לייצור ההכנסה. |
חינוך ילדים בחו”ל | סכום מקסימאלי של 666$ לחודש לכל ילד. | – שהייה הכרחית בחו”ל לייצור הכנסה. -ילדים עד גיל 18. – ניתן להתיר הוצאות מעל הסכום המקסימאלי באישור הנציב. |
הוצאות לינה וארוחת בוקר בישראל | א. לינה וארוחת בוקר שעלותן נמוכה מ-117 $-כל הוצאות הלינה ב. לינה וארוחת בוקר שעלותן גבוה מ-117 $- סכום של 117 $-200 $. | – לינה במקום המרוחק ב-100 ק”מ ממקום מגוריו או מקום עיסוקו העיקרי של הנישום או – לינה הכרחית לייצור ההכנסה של הנישום. |
אירוח אדם מחו”ל | הוצאה סבירה |
- הסכומים מעודכנים לשנת המס 2016.
הפרדה בין רכיב שוטף ובין רכיב ההשקעה בתקנות מס הכנסה
מהתרשים שהוצג קודם לכן ניתן ללמוד כלל הפשוט, לפיו כאשר הנישום מוציא הוצאה שאינה הוצאה לצריכה פרטית, ההוצאה תותר בניכוי בשנה שבה הוצאה אם אין בה רכיב של חסכון או השקעה, קרי רכיב של רכישת יתרון המתמשך מעבר לשנת המס בה הוצאה ההוצאה. אם יש בהוצאה רכיב של חסכון או השקעה לשנות המס הבאות, מלוא ההוצאה לא תותר בניכוי באותה שנת ממס, אלא תותר בניכוי בשנים הבאות באמצעות פחת. הדוגמה הפשוטה ביותר היא של רכישת נכס קבוע לעסק (מכונה) בתחילת שנת המס בסכום של 1,000 ₪, כאשר ידוע כי הנכס ישמש לייצור הכנסה במשך 5 שנים. בשנה שבה נרכש הנכס תותר בניכוי הוצאה בסכום של 200 ₪, וכך בכל אחת מארבע השנים הבאות.
בתקנות מס הכנסה (פחת) קבע מחוקק המשנה אומדן ברורוסביר (שיטת פחת “קו ישר”) לקביעת הרכיב בעלותו של נכס קבוע שאינו מהווה השקעה ועל כן מותר בניכוי שוטף, ובין מרכיב ההשקעה לשנים הבאות.
כך למשל, נקבע בתקנות כי על מחשב שולחני ניתן לנכות פחת בשיעור של 33% לשנה, וזאת מתוך הנחה של מחוקק המשנה כי אורך חייו של מחשב ממוצע הינו 3 שנים שלאחריהן ייחשב המחשב למיושן בשל ההתקדמות הטכנולוגית. לריהוט משרדי נקבע פחת בשיעור של 6% לשנה, אך לשולחנות ולכיסאות במסעדות או בבתי קפה נקבע פחת בשיעור כפול של 12% לשנה, וזאת מתוך הנחה של מחוקק המשנה כי ריהוט במסעדות ובבתי קפה חשופים לבלאי גבוה.
חשוב לזכור, כי העמדה המקובלת על רשויות המס היא, כי רק נכסים שנכללו ברשימת הנכסים שנקבעו להם שיעורי פחת בתקנות הפחת זכאים לניכוי פחת בשיעור שנקבע בתקנות. עם זאת, גם כאן נקטו בתי המשפט בגישה כלכלית-מהותית וקבעו הנישום רשאי לסתור את האומדן בתקנות ולהוכיח שהנכס שרכש מאבד מערכו, ועל כן הוא יהא זכאי לנכות את ירידת הערך השנתית האמיתית בפועל. גם בעניין זה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום המיסים על מנת לבחון את הכדאיות להביא לבחינה משפטית סירוב של רשויות המס להכיר בירידת ערך גבוה מהשיעור שנקבע בתקנות.
בהקשר זה יש להזכיר את נושא הוצאות הפרסום של העסק ואת טענת רשויות המס כי הוצאה כזו עשויה להשפיע על הכנסות העסק בשנים עתידיות. בפסיקה נקבע כי לא ניתן לקבוע שבהוצאות פרסום יש רכיב של השקעה מעבר לשנת המס, ועל כן המדובר בהוצאה עסקית המותרת בניכוי בשנה השוטפת. לכן, הוצאות לפרסום בתקשורת (עיתונים, טלוויזיה, פליירים וכ”ו) או במדיה הדיגיטלית (גוגל, פייסבוק וכ”ו) מותרות בניכוי בשנה שבה הוצאה ההוצאה.
מהן תשומות לצורכי מע”מ
כללי
על מנת להגשים את ייעודו של חוק מס ערך מוסף כי הצרכן הסופי של המוצר או השירות הוא זה שיישא בנטל המס, מאפשר החוק לעוסק לנכות כ”מס תשומות” את המע”מ ששילם על נכסים או שירותים שנרכשו על ידו, ובלבד שהם היו “לצרכי העסק או לשימוש בעסקו”. בנוסף, לצורך הניכוי, על העוסק להצטייד בחשבונית מס שהוצאה לו כדין והרשומה על שמו. החשבונית צריכה לכלול את הפרטים הבאים:
- פרטים מלאים של מוציא החשבונית, ובכלל זה כתובת העסק, מספר הטלפון שלו, ומספר עוסק מורשה במע”מ.
- מספר סידורי.
- תאריך ביצוע העסקה.
- פרטים מלאים של הקונה או מקבל השרות.
- תיאור המוצר הנמכר או השירות הניתן.
- סכום העסקה בש”ח, כולל מע”מ.
- ציון ה”מקור” או אם מדובר ב”העתק”.
- חתימת העוסק.
על ניכוי התשומות להתבצע בתוך שישה חודשים מיום הוצאת החשבונית, אך ניתן להאריך את התקופה בתנאים מסוימים.
הדרישה כי התשומות ישמשו את העוסק “לצרכי העסק או לשימוש בעסקו” דומה לדרישה במס הכנסה לקשר בין ההוצאה ובין צרכי העסק, אך אין דרישה כי התשומות ישמשו לצורכי העסק בשנה השוטפת, וניתן לנכות מס תשומות בדיווח התקופתי השוטף גם בגין תשומות שיש בהן רכיב של חסכון או השקעה מעבר לתקופה השוטפת. סיכומו של דבר, כל מקום שנעשתה על ידי העוסק הוצאה לצורכי העסק או כדי לקדם את העסק ניתן יהיה לנכות מס תשומות. כך למשל, בגין תשלומי חשמל, מים, טלפון קווי, ואינטרנט בבית העסק יותר בניכוי מס התשומות המגולם בתשלומים. וכך גם באשר לרכישת ציוד וריהוט משרדי לבית העסק, מחשבים וציוד נלווה, הוצאות לאחזקת בית העסק, השתלמויות וספרות מקצועית, כיבוד קל, הוצאות משפטיות והנהלת חשבונות, ציוד וכלי עבודה, והוצאות לפרסום.
מקרים מיוחדים
תשומות בהקמת עסק חדש– בדרך כלל יזם המבקש להקים עסק חדש נדרש לרכוש תשומות שונות לצורך הקמת העסק, וזאת בתקופה שהוא עדיין טרם נרשם כעוסק במשרדי מע”מ. במקרה כזה, מאפשר החוק לאחר הרישום ולנכות תשומות גם אם נרכשו “בשלבי הקמת העסק ושימשו להקמתו”.
תשומות של עוסק פטור– כידוע, עוסק שמחזור עסקאות הוא עד תקרה של 99,006 ₪ בשנה (נכון לשנת 2016), פטור מתשלום מס ומהגשת דו”חות חודשיים, למעט במקרים מיוחדים. במקביל, עוסק כזה לא רשאי לנכות את מס תשומות הכלול בחשבוניות המס שהוצאו לו.
מס תשומות ברכישת רכב– תקנות מס ערך מוסף, התשל”ו – 1976 מונעות ניכוי מס תשומות בגין רכישה (לרבות יבוא והשכרה) של רכב פרטי, לרבות רכב מסחרי שמשקלו עד 3,500 ק”ג, קרי טנדרים, רכב מסחרי אחוד, מסחריות קלות, וואנים וכ”ו, זאת גם אם ברכב נעשה שימוש בעסק. כלל זה אינו חל על רכישת רכב בידי עוסק שעסקו מכירת רכבים או השכרת רכבים, רכב המשמש בבית ספר ללימוד נהיגה, רכב המשמש להסעת נוסעים במהלך העסק, בידי מי שעסקו הסעת נוסעים (מוניות), רכב המשמש לסיורים וטיולי שטח בידי מי שעסקו ארגון סיורים, וכן ג’יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי מפעל.
ניכוי מס תשומות מעורבות-עיקרון הפיצול– במצב השכיחתשומות מעורבות הן תשומות המשמשות הן לצורכי העסק והן לצרכים שאינם צורכי העסק. למשל, במצבים שבהם העסק מתנהל מהבית, טלפון נייד, הוצאות אחזקת רכב המשמש הן לצרכים עסקיים והן לצרכים פרטיים, כ”ו. במצבים כאלה, קובעות תקנות מע”מ את “עיקרון הפיצול” לפיו יש להתיר את ניכוי מס התשומות בשיעור יחסי, שהוא כיחס השימוש בתשומות לצורכי העסק לכלל השימוש בתשומות. לפי עקרון זה, יש לפצל את התשומות, כאשר ניתן להפריד בין החלק המותר בניכוי ובין החלק שאינו ניתן בניכוי, ובהתאם לכך לקבוע את החלק היחסי המותר בניכוי. כאשר לא ניתן לקבוע את החלק היחסי יש לפעול באופן הבא:
א) אם עיקר השימוש בנכס או בשירות הוא לצורכי העסק-רשאי העוסק לנכות שני שלישים ממס התשומות.
ב) אם עיקר השימוש בנכס או בשירות הוא שלא לצורכי העסק- רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות.
מדריכים נוספים שעשויים לעניין אותך:
המדריך לפתיחת עסק במס הכנסה, במע”מ ובמוסד לביטוח לאומי.